בהתאם להסדר הטיעון, הצדדים ביקשו לגזור עליו עונש מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים מיום גזר הדין.
במסגרת הטיעונים לעונש ציינה הפרקליטות כי המסר העולה מההרשעה הוא חד וברור, ולפיו נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות לא רק חבים חובת אמונים לחברה ולטובתה כפי שהם תופסים אותה, אלא נושאים בחובה גם כלפי ציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשען על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה מושכלות.
בנוסף, לצד הסנקציות והגבלת הכהונה הנלווית, מעבירה ההרשעה מסר ברור הן לנושאי משרה בחברות ציבוריות והן לציבור המשקיעים, כי הדין מגן על עניינם של המשקיעים וכי הפרת החובות כלפיהם גוררת אחריות ועונש.
החקירה נוהלה על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות לניירות ערך.
"טרם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה, ערך משה כחלון בירורים אודות החברה. מכל הגורמים עמם נועץ, בהם גורמים בכירים בשוק ההון, רגולטורים, גופים מוסדיים וגורמים עסקיים בכירים, נמסר לו כי מדובר בחברה רצינית ומסודרת שלה שומרי סף איכותיים, ובכללם קצין הציות יואב צבר, ששימש בעבר בתפקיד בכיר במשרד האוצר. מאותם גורמים קיבל משה את ברכת הדרך להצטרף לחברה. כל אי-הסדרים הנטענים התרחשו טרם כניסתו של משה כחלון לחברה, והנושא אף הוסתר ממנו בתחילת דרכו בחברה".
"משה כחלון לא היה מעורב באי-הסדרים הנטענים ולא לקח בהם כל חלק. למשה כחלון לא היה כל אינטרס, כלכלי או אחר, במניעת דיווח. עם כניסתו לתפקיד דאג משה כחלון להפחתה רוחבית של 20% בשכרם של נושאי המשרה בחברה, לרבות בשכרו שלו. בנוסף, ויתר על בונוס שכבר אושר לו על ידי החברה. במצטבר ויתר משה כחלון על סכומי עתק של מיליוני שקלים, כאשר טובת החברה, ורק היא, עמדה לנגד עיניו. כל פעולותיו של משה כחלון, נשוא כתב האישום, נעשו כאשר טובת החברה ובעלי המניות לנגד עיניו, ותוך הסתמכות על קצין הציות בחברה, עליו סמך והאמין".
התרעות פיקוד העורף