התנועה לאיכות השלטון, העותרת, הגיבה על ההחלטה באכזבה: "מצער שבית המשפט לא ראה את התמונה הגדולה ובחר לדון בכל מקרה לגופו במקום לזהות את הדפוס השיטתי שבו ממשלת נאשמים ומורשעים מקדמת מינויים פוליטיים". מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה נמסר כי הם מכבדים את פסיקת בית המשפט ומאחלים לאלוף גופמן הצלחה רבה בתפקיד. גם ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, הגיב במסר אישי לעובדיו, ומסר כי הוא מצפה מכולם לעמוד לימינו של ראש המוסד החדש.
החלטת בית המשפט
הטענות כי האלוף גופמן הפעיל במודע קטין או כי הטעה במכוון את גורמי צה"ל ביחס לחלקה של אוגדה 210 בפרשת אלמקייס, לא בוססו בראיות שהוצגו לפני הוועדה; הטענה כי האלוף גופמן "הפקיר" במסגרת פרשת אלמקייס גורמים שפעלו בשליחותו היא טענה שגויה, הנובעת מהצגה שגויה של מהות הפרשה, והתעלמות מחלקה הזניח של אוגדה 210 בחקירה הביטחונית והפלילית שהתנהלה לגביה; לבסוף, אין חולק כי נפלו כשלים בהתנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס, ובשל כך אף ננקט נגדו בשעתו צעד משמעתי על ידי מפקד פיקוד הצפון דאז, ואולם כשלים אלה אינם נוגעים לעניינים של טוהר המידות.
המסקנה העולה מכך היא שהחומר הרב שהוצג לוועדה ביחס לפרשת אלמקייס מלמד כי אין בה כדי להכתים את הקריירה המרשימה של האלוף גופמן בכתם ערכי. משכך אין היא מצדיקה את פסילתו מלשמש בתפקיד ראש המוסד.
השופט שטיין הצטרף למסקנה בדבר דחיית העתירה. השופט שטיין סבר כי הגם שאיסוף הראיות על ידי ועדת הבכירים לא היה במיטבו, אין מדובר בפגם שיורד לשורש העניין אשר מביא לבטלות ההחלטה שקיבלה הוועדה בעניין מינויו של האלוף גופמן לתפקיד של ראש המוסד.
השופטת ברק-ארז סברה, בדעת מיעוט, כי יש להמשיך בבירור העתירה ולא לדחותה בשלב זה. השופטת ברק-ארז הצטרפה לעיקרי חוות דעתו של השופט גרוסקופף במישור העקרוני, אך סברה כי הפגמים שעליהם הצביע אף הוא בעבודת הוועדה, ובפרט בדעת הרוב בה, אינם מאפשרים לסיים את הבירור בשלב זה. לשיטתה, מאחר שהפגמים נוגעים לתשתית העובדתית שעמדה בפני הוועדה, גם בחינה מדוקדקת של אותה תשתית עובדתית חסרה בידי בית המשפט לא תוכל לרפא את הפגם.
באופן קונקרטי, השופטת ברק-ארז סברה כי נותרו שני סימני שאלה משמעותיים שהבדיקה בעניינם לא הושלמה עד תום. ראשית, שאלת אמירת האמת במסגרת הבירור שערך רח"ט הפעלה, אשר במסגרתו האלוף גופמן מסר שלא ידוע לו על קשר כלשהו של אוגדה 210 עם ערוצי טלגרם בכלל ועם ערוצו של אלמקייס בפרט.
שנית, שאלת "העמידה מנגד" (שכונתה גם שאלת ההפקרה), הנוגעת להתנהלותו של האלוף גופמן לאחר שנודע לו על מעצרו של אלמקייס. השופטת ברק-ארז עמדה על כך שהוועדה נמנעה מלהשלים את עבודתה על דרך זימונם של עדים נדרשים שטרם הופיעו בפניה, וכן זימון חוזר של עדים שלהם היה צריך להוסיף ולהציג שאלות שלא הועלו עד כה. השופטת ברק-ארז הסבירה כי עדים אלה היו יכולים לשפוך אור על תשובותיו של האלוף גופמן, להשלים את התמונה העובדתית ולסייע ביישובן של גרסאות סותרות.
השופטת ברק-ארז הדגישה כי אין בסיס להטלת דופי באלוף גופמן על סמך החומרים הקיימים, אך סברה כי זהו מקרה שמחייב התרת ספקות – בשם האינטרס הציבורי כמו גם מנקודת מבטו של האלוף גופמן עצמו. על כן, היא ציינה שלו דעתה הייתה נשמעת היה מקום להוציא צו על-תנאי, ובהתאמה גם צו ביניים שישהה את כניסת המינוי לתוקף, וזאת לצורך השלמתו של הליך הבדיקה.
תגובות הצדדים
"זו החלטה מאכזבת. בית המשפט נדרש להכריע בעניין מינוי לתפקיד הביטחוני הרגיש ביותר במדינת ישראל, כאשר יו"ר ועדת המינויים נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ראש המוסד היוצא דדי ברנע, היועצת המשפטית לממשלה והתנועה – התנגדו פה אחד למינוי בגין פגמים חמורים בטוהר המידות שלא טופלו. אך הבעיה החמורה ביותר בפסיקה היא שבית המשפט נתן משקל אפסי לטוהר המידות של הממנה עצמו: בעוד הדיון התמקד כולו באלוף גופמן, לא ניתן ביטוי לעובדה היסודית שמי שביצע את המינוי הוא ראש ממשלה שאותו אשר גרוניס בכבודו ובעצמו, שעמד גם בראש ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, קבע כי פגע באופן קשה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה.
מבחן ההיסטוריה מוכיח שכל המינויים שהתנועה התנגדה להם - הוכחו לאורך הזמן כלא מתאימים לתפקידם. מצער שבית המשפט לא ראה את התמונה הגדולה ובחר לדון בכל מקרה לגופו במקום לזהות את הדפוס השיטתי שבו ממשלת נאשמים ומורשעים מקדמת מינויים פוליטיים בעמדות המפתח של מערכת הביטחון והאכיפה במדינה. התנועה לאיכות השלטון תמשיך לעמוד על המשמר ולפעול נגד כל מינוי הנגוע בפגמים בטוהר המידות".
"עם אישור בג"ץ למינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד, העביר ר׳ המוסד היוצא, דוד (דדי) ברנע מסר אישי לעובדי הארגון ומפקדיו. ברנע כתב בין היתר: "אני מצפה מכולכם לעמוד לימינו של האלוף גופמן, ולהמשיך לסייע לו בכניסתו לתפקיד באופן הטוב ביותר. לפנינו אתגרים מורכבים העומדים בליבת ביטחון מדינת ישראל ובהם למוסד תפקיד מרכזי ומשפיע. הצלחתו של האלוף גופמן היא הצלחת המוסד והצלחת מדינת ישראל כולה".
מחר, 2 ביוני 2026, ייערך טקס החלפת הפיקוד במטה המוסד, במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג וראש הממשלה, בנימין נתניהו.
התרעות פיקוד העורף