הוא מנה יתרון חשוב נוסף של הבינה המלאכותית בשדה המשפטי: "אנשים לא יודעים אבל היום אפשר להפיק חוות דעת בסיסיות בתוכנות אמריקאיות ואנגליות, ולא מן הנמנע שבן יוכלו להחליף מומחה במשפט זר".
השופט שטיין לא בא בידיים ריקות ונתן גם פתרונות לבעיה החדשה שעלולה לשבש משפטים שלמים: "מה עושים? דיני ראיות חוו בעיה דומה בעבר, אך בצורה שונה. בתחילת המאה ה-20 דיני ראיות התבססו על ההנחה שלמושבעים ולשופט אין מושג איך קובעים עובדות וצריך לקבוע להם כללים פורמלים. למשל עדות שמועה, או עדות מחוץ לבית המשפט נפסלו, או פסילת עדים שלא כשרים להעיד כמו ילדים, או שני עדים כתנאי למתן פסק דין".
"ולמה זה חשוב?" תהה. "כי היום במאה ה-21 הבינה המלאכותית מאיימת למוטט את כל העסק של קביעת עובדות במשפט, את אותו מצב של חוסר אמון לגבי קביעת העובדות שהיה אז".
לסיום הציע השופט דרך לתיקון המצב: "בואו נעשה משהו דומה לדין הישן. למשל, נפסול עדות שמיעה, נדרוש עדות רק מידיעה אישית, אימות של מוצגים על ידי מישהו שיכול לאמת את המסמך מידיעה אישית. לא לקבל עותקים אלא לדרוש מקור כמו בימים הראשונים. כבר היום יש חובה לגלות על ידי מומחה שהשתמש בבינה מלאכותית בחוות דעת. וגם הלכת השקרים - שקרים של בעל דין בעניין מומחים הוא סוף פסוק כי זה שימוש לרעה. עדות של עד במשפט אזרחי דרושה סיוע".
עוד הוסיף כי "בגלל הקושי לגלות זיופי עומק צריך להטיל סנקציה משמעותית על מי שמזייף. צריך גם לתת תמריץ לבעל הדין להשקיע בגילוי הזיוף, ולמומחי בינה להוכיח זיופים, תמריץ לפתח אפליקציה, להוכיח אותנטיות ועוד. יש אפליקציות שנוקטות צעדים למנוע זיופים".
התרעות פיקוד העורף