התנועה טוענת כי החשאיות אינה פורמליה טכנית. בהתאם להלכה הפסוקה, היא נועדה להבטיח את עצמאות שיקול דעתם של חברי הכנסת ואת חופש הצבעתם, ללא לחצים ותלות פוליטית - ובכך לשמר את מעמדו של מבקר המדינה כגורם ביקורת עצמאי ובלתי תלוי כלפי רשויות השלטון.
משעה שעקרון זה נרמס, מוכתם ההליך כולו בתלות פוליטית מובהקת, באופן הפוגע באמון הציבור במוסד הביקורת. חומרת הדברים מתעצמת נוכח פערי הקולות בסיבוב הראשון, שבו זכה המועמד הנגדי, השופט בדימוס יוסף אלרון, בתמיכה רחבה יותר - מה שמחזק את החשש כי היעדר החשאיות הוא שהשפיע על תוצאת ההצבעה.