"השיח הציבורי בנוגע למערכת המשפט נמצא בנקודת שפל חסרת תקדים", אמר עמית. "אך הסכנה הנמצאת בפנינו כחברה אינה רק הקצנת השיח, אלא העובדה שהתרגלנו לכך. אתמקד היום בסכנת הנרמול – בתהליך השקט שבו החברה מסתגלת לאובדן גבולות בשיח, לשחיקת האמת במרחב הציבורי ולמתקפות על הגופים שאמונים על שמירת שלטון החוק".
"הדרך מרטוריקה למעשים קצרה מאוד"
עמית המשיך והזהיר מפני ההשלכות המעשיות של השיח הציבורי: "הדרך מרטוריקה למעשים קצרה מאוד. אנשי ציבור משתלחים בשופטים מכהנים עם כינויי גנאי – 'אויבי האומה', 'הם לא של ישראל', 'שודדים ובריונים' ועוד. אנו עדים להתייחסויות לשופטים בשפה מזלזלת שאין להלום בשום מקום, בוודאי לא מפי גורמים שלטוניים".
בהרב-מיארה: "כוח שלטוני בלתי מרוסן, בואכה אנרכיה"
לדבריה, "כך גם ההתנהלות של גורמים שונים מהקואליציה, שאינם מאפשרים לדיונים בבית המשפט להתנהל כסדרם ומנסים לשבש אותם. המשמעות של 'נרמול' אי-הציות היא שהממשלה תבחר לציית רק להחלטות שנוחות לה. במילים אחרות – כוח שלטוני בלתי מרוסן, בואכה אנרכיה".
בהרב-מיארה הוסיפה כי "מדובר בשינוי טקטוני של שיטת המשטר. אלמלא נתעשת, וייפסקו פעולות מצד גורמי שלטון לקעקוע מעמדה של הרשות השופטת, לא ירחק היום שבו פסק דין של בית המשפט ייתפס בעיני הציבור כבלתי מחייב. רצונה של הממשלה, ותו לא, הוא שייקבע. בלי בלמים, בלי מרסנים, בלי דמוקרטיה".
עוד הזהירה: "חשוב להבין שגלי ההשפעה של המתקפה על בית המשפט אינם צפויים. קל להצית את האש, קשה לשלוט בגובה הלהבות. יש מי שישאל: אם הממשלה אינה מצייתת להחלטות בית המשפט, מדוע יתר המוסדות והציבור מחויבים בכך?".
עמית בכר: "תנועת מלקחיים לחיסול עצמאות מערכת המשפט"
לדבריו, "בשלוש השנים האחרונות אנו רואים תנועת מלקחיים לחיסול עצמאות מערכת המשפט. לאחרונה ראינו ניסיון התפרצות של ממש לבית המשפט העליון, מלווה בעידוד של נבחרי ציבור, וכל זאת במטרה להלך אימים על שופטים שיחששו לפסוק בהתאם לדין ובהתאם לצו מצפונם".
הוא סיכם: "הניסיון הזה אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה היהודיים של מדינת ישראל. דמוקרטיה אינה שלטון יחיד ואינה ריכוז הכוח בידי מנהיג אחד, אפילו אם נבחר. כבוד למשפט ולשופטים הוא עקרון יסוד בכל דמוקרטיה מתוקנת. התגברות האלימות וההסתה נגד שופטיה של ישראל ונגד היועצת המשפטית לממשלה מסוכנת ומגונה".