נתונים מרכזיים מהדו"ח: בסך הכול טיפלה הנציבות ב-2025 ב-270 תלונות. 63 מהן נמצאו מוצדקות (24%), ול-29 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, מאחר שהתגלה בבירור ליקוי מערכתי. יחד עם תלונות ישנות סה"כ כ-30 אחוזים מן התלונות נמצא מוצדקות.
הטענות המרכזיות שעליהן נסובו התלונות: אי מתן מענה/היעדר מענה מנומק וראוי (16%), עיכוב בטיפול והימשכות הליכים (11%), אופן טיפול גופי התביעה בעררים על סגירת תיקים (9%), התנהלות בניגוד עניינים (7%), הטעיית בית המשפט, מסירת פרטים שגויים והצגת מצג שווא (6%).
44 אחוזים מהתלונות עסקו בפרקליטות. הדו"ח אינו כולל שמות של האנשים נגדם הוגשה התלונה או נמסרה מוצדקת, אך נמצאים בו כמה אירועים מרכזיים.
הנציב: "מצב דברים זה שבו המשך החקירה אינו נראה באופק הוא בלתי מתקבל על הדעת, ובין השאר גורם עינוי דין לנפגעי האסון ולמשפחות הקורבנות, אשר ממתינים שנים רבות לאכיפת הדין. בשל כך, המליץ הנציב ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה לזרז את הטיפול בהמלצת ועדת החקירה, ולקבוע מועד לקבלת החלטה בשאלת חידוש החקירה הפלילית נגד המעורבים". לאחרונה פורסם כי החקירה הפלילית נגד חלק מהאחראים לאסון תחודש.
דחיית ערר בפרשת "המימד החמישי" מבלי לדון בו לגופו: פונה הלין לנציבות על כך שבחלוף כשנה ממועד הגשת ערר על ההחלטה לגנוז את תיק החקירה בפרשת "המימד החמישי", הודיעה לו מחלקת עררים בפרקליטות המדינה כי הוחלט לגנוז את עררו מבלי לדון בו לגופו, שכן היועץ המשפטי לממשלה הקודם היה מעורב בנקודות מסוימות של הטיפול בתיק החקירה הנוגע לפרשה, ולכן היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלדון בעררו.
בעניין זה, הנציב קבע כי אין לקבל עמדה שלפיה מעורבות של היועץ המשפטי לממשלה בנקודות מסוימות תחסום את זכותו של מתלונן לערור על החלטה. המלצת הנציב התקבלה, וההחלטה בערר תינתן על ידי היועצת המשפטית לממשלה.
הסתמכות נציגת המדינה על ממצאים בדויים שנוצרו בידי בינה מלאכותית: בירור תלונה העלה, כי חוקרת משטרתית הסתמכה בתגובתה לבית המשפט במסגרת הליך פלילי, על ממצאים בדויים שנוצרו בידי בינה מלאכותית, מבלי לבצע בדיקה כנדרש. הנציב "מדובר בהתנהלות חמורה של יחידת החקירות המשטרתית, אשר הסתמכה באופן עיוור על ממצאי הבינה המלאכותית, כך שנציגת המדינה שתפקידה לסייע לבית המשפט לעשות צדק, עשתה למעשה ההיפך". בהמשך גובשו בעקבות המלצת הנציב ככלים מנחים לשימוש בבינה בעבודת הפרקליט.
הליכי היידוע והשימוע הנערכים לחשודים בתביעה המשטרתית: בירור תלונה העלה כי מכתבי יידוע הנשלחים לחשודים על ידי התביעה המשטרתית מנוסחים באופן לקוני ותמציתי, וכי בניגוד לדרך הנוהגת בתיקי פשע המנוהלים על ידי הפרקליטות, מכתב היידוע הנשלח על ידי המשטרה מציג בפני החשוד אפשרות אחת בלבד לקיום שימוע, באופן שעלול לגרום לחשוד לסבור בטעות כי כבר התקבלה החלטה להגיש נגדו כתב אישום. הנציב המליץ לראש חטיבת התביעות לפעול לתיקון הנוהל הקיים בנושא. חטיבת התביעות עדכנה בדבר אימוץ ההמלצה וקידום יישומה.
מכתב ששלחה מח"ש למשפחתו של חייל מילואים שנהרג מאש כוחותינו כלל היבטים שונים, שבכל אחד מהם היה כדי לפגוע ברגשותיה, ודאי בהצטברותם יחד.
לנציבות פנה בא כוחם של הורים אשר איבדו את בנם בנסיבות טרגיות, כאשר נהרג כתוצאה מירי אינטנסיבי שבוצע על רכבו בידי כוחות הבטחון הישראליים, עקב טעות בזיהוי, בעת שהיה בדרכו להתייצב לשירות מילואים. זמן קצר לאחר הפגישה של ההורים עם נציג מח"ש, קיבלו ההורים מכתב ממח"ש, הממוען למנוח, ומעדכן אותו על ההחלטה שלא לחקור את התלונה שהגיש.
עורך דינם של ההורים הלין על תוכן המכתב ועל ניסוחו. העובדה שהמכתב נושא תאריך הקודם בשבועיים לפגישה הנזכרת, מצביעה, לטענתו, על כך שהפגישה הייתה עקרה ומלאכותית והוסתר בה כי למעשה התקבלה במח"ש זה מכבר החלטה סופית בנוגע לתיק החקירה, עוד בטרם התקיימה הפגישה. בנוסף, הלין הפונה על כך שהמכתב היה ממוען למנוח, והתייחס אליו כאל מי שהגיש את התלונה; על כך שנעשה שימוש במונח הסתמי "האירוע שבנדון" לתיאור האירוע שבו נהרג המנוח ועוד.
הנציב ציין בהחלטתו כי הדברים צורמים ומכאיבים לקריאה, אף למי שאינו בן משפחתו של המנוח, וכי המכתב שנשלח למשפחת המנוח הוא אירוע מצער ומכאיב שלא היה צריך להתרחש.
הנציב הורה שעל היועצת המשפטית לממשלה למסור לפונה את נימוקי החלטתה שלא לפתוח בחקירה נגד שופט מכהן, לאחר שהנציבות הכריעה שעליה לעשות כן.
הנציב דחה את טענתה של לשכת היועצת, שלפיה הפונה לא היה זכאי לקבל נימוק נוסף מעבר לאמירה הסתמית שלפיה "לא נמצאה תשתית לפתיחה בחקירה", וקבע הרי שלאחר שבהחלטת הנציבות נקבע כי על לשכת היועצת למסור לפונה את הנימוקים העומדים בבסיס ההחלטה, היה לעליה לעשות כן.
פרקליטים הגישו לבית המשפט תגובה שכללה עובדות שגויות: על אף שהכללת העובדות השגויות לא רבצה לפתחה של הפרקליטות, קבע הנציב כי ראוי שפרקליט אשר הציג בשוגג עובדה שאינה נכונה לפני בית המשפט, ולאחר מכן איתר את השגגה, יציין זאת במפורש בפני בית המשפט, ולא יסתפק בהשמטתה או בשינויה של העובדה השגויה במסגרת כתבי טענות מאוחרים.
שורה ארוכה של תקלות הביאו לכך שרישומו הפלילי של אדם נותר שגוי במשך למעלה מעשור, על המשמעויות הנלוות לכך, חרף פניותיה הרבות של באת כוחו לגורמים שונים במשטרת ישראל. הנציב עמד בהחלטתו על החשיבות בקיומו של מרשם פלילי מדויק ואמין, שהוא בעל מעמד וכוח ראייתי ממדרגה ראשונה.
עיכוב בקבלת החלטה אם לפתוח בחקירה בשל התבטאויות הנוגעות לאירועי חווארה – בירור תלונה העלה כי במשך עשרה חודשים המתינה הפרקליטות להשלמת חקירה בעניינו של איש ציבור, וזאת לאחר שקבלת החלטה אם לפתוח נגדו בחקירה הושהתה במשך כשנה, מאחר שבפרקליטות ביקשו לבחון את התיק לצד תיקים אחרים קשורים. הנציב המליץ לפרקליט המדינה ולמשנה לתפקידים מיוחדים לקדם את הנושא ולהביא לכדי סיום את קבלת ההחלטה בתיק, ובמקביל העביר את החלטתו לידיעת הגורמים הרלוונטיים במשטרה.
דחיית טענה למניעים פסולים בעיתוי אישור חקירתו של חבר כנסת מכהן: פונה הלין לנציבות על חשש להתנכלות ועינוי דין מצד היועצת המשפטית לממשלה, מאחר שהיועצת, לטענתו, עיכבה במשך שנים ארוכות את התקדמות החקירה בעניינו של ח"כ מכהן על אף בקשות המשטרה לאשר את חקירתו, ובסופו של יום נתנה את אישרה לחקירה מיד לאחר פרסום מינויו לתפקיד ציבורי בכיר.
הנציב דחה את התלונה וציין בהחלטתו כי טענת הפונה התבססה בעיקרה על עובדות שהתבררו כשגויות, בעוד שהשתלשלות הטיפול בתיק אינה מעלה חשד למניעים פסולים בעיתוי אישור חקירתו של חה"כ.
במהלך שנת 2025 נתנה הנציבות גם המלצות אופרטיביות רבות ביחס לכלל הגופים שהיא מבקרת: חידוד הנחיות בדבר הגדרתו של הסכם עד מדינה וחשיבותו, מעקב ובקרה אחר טיפול בפניות פתוחות וקידום הטיפול בהן, זירוז הטיפול וקבלת החלטות בעניינים הממתינים להכרעה ועוד. לצד זאת, סבורה הנציבות כי הליך יישומן של חלק לא מבוטל מהמלצותיה מתארך עד מאוד, לעיתים מספר שנים, באופן שיש בו כדי לעקר אותן למעשה ולפגוע בהיבטים שונים של אכיפת החוק.
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס (פרופ') מנחם פינקלשטיין: "דווקא בזמנים של סערה ציבורית, מחלוקות וחוסר ודאות, מתחדדת חשיבותו של גוף ביקורת עצמאי, מקצועי ונטול פניות, המהווה עוגן של הגינות וענייניות עבור האזרח אל מול עוצמתה של המדינה ומייצגיה.
"מציאות זו מטילה על הנציבות אחריות כפולה: מצד אחד, לקיים עבודת ביקורת ראויה, נוקבת ושקופה, שתדע להצביע על הטעון תיקון ללא מורא; ומצד שני, להציג את המקרים שבהם מייצגי המדינה פעלו כשורה. רק ביקורת המבוססת על עובדות ועל בחינה עניינית ומקצועית יכולה לשמש גשר לביסוס אמון הציבור ולחיזוק שלטון החוק".
התרעות פיקוד העורף