השאלה שהיממה את נתניהו במשפט: "אני שולל את זה לחלוטין"

תדמור: "פגישה שנייה, הקלטה... המכשיר היה בג'קט של אדוני?"

נתניהו: "לא זוכר".

תדמור: "אמרת שרצית להשיג שלושה דברים: בלימת החוק - אך הכנסת כבר פוזרה (בזמן השיחה), לא קיימת כבר כנסת, יותר מזה, חוקים שעברו בקריאה טרומית בכנסת קודמת, אין רציפות".

נתניהו: "נכון".

תדמור: "לעניין המכירה - אין בה מילה על מכירה".

נתניהו: "לא אומר שלא חשבתי".

תדמור: "אדוני ביקש את הפגישה (עם מוזס) ואמר שזה הנימוק לקיימה".

תדמור שואל על ניסיונות לחוקק חוק שיפגע ב"ישראל היום": "לעניין חוק מרוכך. לגבי הבחירות... איזה היגיון יש בדיון על חקיקה, שתלויה בתוצאה בלתי ידועה, חצי שנה במדינה כמו שלנו?"

נתניהו: "טכנית זה לא נכון, אתה יכול לחוקק מיד עם כינוס כנסת חדשה. החוק המרוכך לא עובר בזמן הזה, אם אני מנצח בצורה משכנעת, החוק לא יעבור. אבל אם אני חוזר לאותה קואליציה, לחזור לאותה מסכת גיהינום, זה אותה בעיה של מניעת החוק או הפלתו, מנסה הסכם מראש, ליצור בסיס אצל נוני להבין שאולי במקרה הזה צריך חוק מרוכך. אולי אני הולך להפסיד ולמנוע את סגירת ישראל היום".

תדמור ממשיך: "לגבי חוק מרוכך, חשוב לדון על הפרטים".

נתניהו: "חשבתי שראוי להיפגש. הדבר יכול לחזור על עצמו... היה צריך למצוא נתיב".

נתניהו: "פרטי החוק לא מעניינים אבל עקרון איזון... דאמפינג, זה כלי ביטוי לציבור גדול. ביחס למוזס צריך להיות מטומטם כדי להגיד לו שבעוד כמה חודשים בחירות, למה להוריד את הנבוט? אם הסיקור החיובי, פעלתי נגד ההיגיון שאתם מעלים - היגיון מופרך".

החקירה ממשיכה להתרכז בריכוך החוק ובקשר של לוין ואלקין.

תדמור: "התשובה הברורה של לוין ואלקין, שאי אפשר להתקדם בבחירות, טרפה את הקלפים לאדוני".

נתניהו: "הסימן הכי בולט הוא שהייתי יכול להגיד שאין אפשרות להעביר את החוק, למה לי להוריד את הנבוט הזה?"

תדמור: "אדוני לא משלה את מוזס סתם. מוזס היה מגלה עוד רגע. אדוני מציע אופציה חלופית למר מוזס".

נתניהו: "אני שולל את זה לחלוטין. הסיקור מעניין אותי כקליפת השום, אולי כדי להכשיר את הקרקע לחוק מרוכך בהמשך. הפוטש ירד מבחינתי אבל היעלמות 'ישראל היום' לא ירד כאפשרות. אני מעוניין להציל את העיתון כי אני לא יודע מה יהיו תוצאות הבחירות".

נתניהו המשיך: "חשבתי שאדלסון מאוד יעזור אם יתמוך אבל אפשר לעשות את זה גם שהוא לא תומך".

תדמור: "מוזס אומר 'אני מתרגז כי חשבתי שבועיים שלושה במחשבה שאפשר', 'אני מובך', לא ממך אלא מהמצב, 'תראה כמה דברים צריכים לקרות. תרוץ תבחר, נניח יגיד סביר, אם לא סביר מה יהיה איתו'. אתה מודיע למעשה שהאפשרות שדנתם לא יכולה לקרות. תגובה ברורה ואותנטית של כעס".

נתניהו: "זוכר שהיה מתוסכל. אמרת שרצית לשוחח איתו על חוק מרוכך ואנחנו רואים שהוא רוצה את זה. מה המניעים שלו? תשאל אותו לא אותי".

תדמור: "מוזס מדבר על 'עזרה גדולה שלנו' - על איזו עזרה הוא מדבר?"

נתניהו: "זה לא שאלה של סיקור, אלא כמה רחב יהיה הנצחון שלי אם עיתונות רעה או טובה. אם יש לי קואליציה ואני יכול לקבור את החוק וזה מה שהנחה אותי".

תדמור: "מוזס לא מביא אוטובוסים של מצביעים. מה הוא יכול לעשות?"

נתניהו: "קואליציות אפשר לעשות במערכת הבחירות, לא רק אחרי הבחירות. ליצור בריתות. למשל ברית אחים. דבר שבהחלט הוא יכול לעשות. יש לו הרבה מרווח של פעילות הוא ראש האופוזיציה".

תדמור: "לא העלת על דעתך שהוא יכול להשתמש בעיתון לסייע לך בבחירות?"

נתניהו: "אין לזה שום משמעות. יש את הדנ"א של העיתון. הוא יכל ללכת לכל מיני סיעות לקדם את החוק אחרי הבחירות. היה לו את הכח הזה".

נתניהו: "חשבתי שכן".

תדמור: "ביקשת לדבר על הסיקור בעיתון של בני משפחתך. מוזס מתייחס לידיעה קונקרטית על שרה נתניהו והוא אומר שהידיעה 'הוחבאה' בעיתון. מוזס מסביר לך אדוני אני לא יכול להעלים ידיעה כזו אבל כן להחביא אותה בעמוד 9 למטה. עולה פה בשיח שמוזס מנסה להסביר שאי אפשר לא לדווח שכל כלי התקשורת יטפלו".

נתניהו: "זה לא נכון".

נתניהו: "לא חשבתי לפנות למוזס חשבתי שמוזס יבוא אלי אגיד לו מה אני חושב על זה. לשים את הכותרת הזו לא היה מחויב למציאות. העיתון הוא עוין והוא המשיך. אני אמרתי לו 'החוק עומד בפני עצמו אבל אם תתקיף אותי אני אתקוף אותך'. זכותי. אם הוא משמיץ את בני ואשתי אז אתקוף אותו. כמו שעשיתי לגבי ערוץ 2, זכותי המלאה. אני בעצם אומר לנוני 'אל תעבוד עלי', יכולת לעצור את זה. היה לי חשד שהוא פעל עם סרנה והוא הכחיש את זה. לא זוכר שום בקשה. מה זה 'ארץ נהדרת'? פשוט קשקוש".