עדויות קשות בגן בהוד השרון: "הסייעת נעלה אותנו במחסן בחושך"

שתי משפחות מהוד השרון טוענות כי בנותיהן, ילדות בגיל הרך שלמדו בגן עירוני בעיר, סיפרו כי הוכנסו למחסן חשוך כעונש. בעקבות הטענות הוגשו תלונות למשטרה, והפרשה נמצאת בבדיקה. בקשה שהגישה אחת האימהות לבית המשפט להרחקה זמנית של הסייעת מהגן נדחתה.

במרכז הפרשה עומדות שתי ילדות, בנות כ-3.5 ו-4.5, שלדברי משפחותיהן מסרו בנפרד תיאורים דומים על ענישה לכאורה באמצעות הכנסה למחסן בתוך שטח הגן. המשפחות מדגישות כי אינן מבקשות לקבוע אשמה בשלב זה, אלא לברר את הטענות ולוודא הגנה על הילדים עד לסיום החקירה.

לדברי אחת האימהות, החשש עלה לאחר שבתה החלה להפגין שינוי התנהגותי חריג. האם סיפרה כי הילדה הפסיקה לאכול, נמנעה מלשתף אותה במה שאירע ונראתה במצוקה. "הילדה לא מוכנה לדבר איתי, לא מספרת לי", סיפרה האם. "עד שהיא התחילה לספר שהסייעת עשתה לה ככה עם היד, ושזה נורא כאב לה". לטענת המשפחה, הילדה הסבירה כי פחדה לספר משום שנאמר לה לכאורה: "ילדה קטנה שמספרת לאמא? לאמא אין מצלמות בגן". לדברי האם, "המשפט הזה הסביר לי למה היא פחדה לדבר. היא פשוט לא רצתה לספר".

בהמשך החלה הילדה לתאר, לטענת האם, אירועים שבהם ילדים הוכנסו למחסן סגור וחשוך. "לאט לאט היא הצליחה לספר לי ששמו אותם בחושך, ושהיא נורא בכתה", סיפרה האם. "כששאלתי איפה זה היה, היא אמרה: 'המחסן'. שאלתי איפה המחסן, והיא אמרה: 'ליד הכיור של הגננות'". זמן קצר לאחר מכן התברר למשפחות כי ילדה נוספת מהגן מסרה תיאור דומה. לפי המשפחות, הדברים נאמרו בנפרד, ללא תיאום בין הילדות, וחלקם תועדו בהקלטות.

---

באחת ההקלטות נשמעת אחת הילדות נשאלת על מיקום המחסן ומשיבה כי הוא נמצא "ליד הכיור של הגננות". כשנשאלה אם הוכנסה לשם לבד, השיבה: "כן". בהמשך נשאלה אם הדבר קרה יותר מפעם אחת, והשיבה שוב: "כן". בעדות אחרת תיארה ילדה נוספת כי הוכנסה למחסן יחד עם ילדה אחרת. כשנשאלה אם הייתה שם באור או בחושך, השיבה: "בחושך". כשנשאלה אם בכתה בתוך המחסן, השיבה: "כן", והוסיפה כי גם הילדה שהייתה איתה "בכתה הרבה". לדבריה, "דפקתי בדלת... והיא לא פתחה".

המשפחות טוענות כי מהעדויות עולה חשד לדפוס חוזר של שימוש במחסן כאמצעי ענישה והפחדה.  באחת העדויות עלתה גם טענה נוספת לאירוע רגיש בין קטינים בתוך המחסן.

לאחר קבלת העדויות פנו האימהות לגורמים בגן, למחלקת החינוך בעירייה ולפיקוח. לדברי אחת האימהות, היא קיבלה תשובה כתובה שלפיה נערכה שיחה עם צוות הגן, נמסר כי הצוות פועל במקצועיות וברגישות, וכי הנהלים חודדו ויוגברו הביקורים בגן. אם נוספת טוענת כי זומנה לפגישה עם גורם בכיר באגף החינוך, אך הפגישה לא התקיימה ולא נקבע לה מועד חלופי.

בשיחה בין גורמת בתחום הגנים בעירייה לאחת האימהות היא אמרה כי הצוות נבדק וכי מדובר ב"גן לתפארת" וב"צוות מקצועי, חם ואוהב". בהמשך אמרה: "אני מבקשת ממך להפסיק את כל התקשורת מול צוותי החינוך בגן. אם יש בעיה, יש לך אותנו, אנחנו נטפל". האם השיבה כי אינה מקבלת מענה מספק וכי היא מבקשת לברר מה אירע לבתה.

בית המשפט דחה את הבקשה לצו הגנה

בהמשך הוגשו תלונות למשטרה. אחת האימהות פנתה לבית משפט השלום בבקשה לצו הגנה, שנועד לדבריה להרחיק את הסייעת מהגן באופן זמני עד להשלמת החקירה. המשפחה מדגישה כי הבקשה לא נועדה לקבוע אשמה או להחליף את עבודת המשטרה, אלא ליצור שכבת הגנה זמנית לילדים עד לבירור הטענות.

לטענת המשפחות, עוד לפני הדיון המשפטי החלה התארגנות של הורים לתמיכה בסייעת. לדבריהן, הדבר נעשה בזמן שהמשטרה ביקשה מהן שלא לשוחח על פרטי החקירה. אחת האימהות טענה כי "עוד לא התבררו הדברים", אך כבר נוצרה אווירה קשה כלפי המשפחות שהתלוננו.

הדיון בבקשה לצו ההגנה התקיים בבית משפט השלום בכפר סבא. בסיומו נדחתה הבקשה, הסייעת נותרה בתפקידה, והאם חויבה בהוצאות משפט. לטענת המשפחות, במהלך הדיון לא ניתן לעדויות הילדות המשקל שציפו לו בשל גילן הצעיר. לדבריהן, החלטת בית המשפט הותירה אותן ללא מענה מיידי, אף שהחקירה עדיין מתנהלת.

בסופו של דבר הוצאו שתי הילדות מהגן והועברו למסגרות אחרות, שבועות ספורים בלבד לפני סיום שנת הלימודים. אחת האימהות סיפרה כי בתה שאלה אותה: "אמא, למה אני לא בגן ולמה היא כן?". לדבריה, "במקום להרחיק זמנית את גורם הסיכון הנטען עד לבירור העובדות, הילדות הן אלה שנאלצו לעזוב". המשטרה ממשיכה לבדוק את התלונות.