כך נכתב: "מח"ש מופקדת על חקירת עבירות המיוחסות לשוטרים, והיא מנגנון פיקוח מרכזי שנועד להבטיח כי גורמי אכיפת החוק יפעילו את סמכויותיהם בהתאם לדין. עד היום פעלה מח"ש במסגרת פרקליטות המדינה, בראשה עומד מנהל המתמנה במכרז, וכפיפותה המקצועית ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה היא שהבטיחה את עצמאותה מהדרג הפוליטי ואת אחידות האכיפה".
"התיקון מבקש לנתק את מח"ש מפרקליטות המדינה ולהפכה ליחידה נפרדת במשרד המשפטים. על פיו, מנהל מח"ש ימונה ויודח בידי ועדת מינויים ייעודית שרוב חבריה ממונים בידי שר המשפטים או מנכ"ל משרדו - באופן המקנה לשר שליטה אפקטיבית במינוי העומד בראש הגוף ובהפסקת כהונתו. במקביל מרחיב התיקון את סמכויות מח"ש, מעביר למנהלה סמכויות המצויות כיום בידי פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, מרחיב את היקף העבירות שבסמכותה, וקובע כי תקציבה ינוהל במסגרת תקציב משרד המשפטים וייקבע בידי השר. בנוסף נוצר תפקיד חדש, 'הממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים', המתמנה ומודח באותו מנגנון שמושפע מלחצים פוליטיים".
"לעמדת התנועה, התיקון פוגע פגיעה קשה בעצמאותה של מח"ש. הכפפת מנגנוני המינוי, הכהונה וההדחה של העומדים בראשה לגורמים בעלי זיקה פוליטית הופכת אותה מגוף אכיפה מקצועי לגוף החשוף להשפעה פוליטית".
"מעבר לכך, לעמדת התנועה, התיקון פוגע בזכויות אדם - ובהן הזכות להליך הוגן, עקרון השוויון בפני החוק וחופש המחאה וההפגנה - בשל החשש כי החלטות מח"ש ומערכת אכיפת החוק יושפעו משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים בלבד. פגיעות אלה אינן עומדות בתנאי פסקת ההגבלה: הן אינן לתכלית ראויה ואינן מידתיות, ועל כן דין התיקון להתבטל".
עוד כתבו: "חשוב להדגיש כי הצורך בשיפור מח"ש נדון בדוחות מקצועיים שונים, ובהם דו"ח מבקר המדינה ודו"ח הצוות לבחינת מח"ש, אשר אף המליץ על ניתוקה הארגוני מפרקליטות המדינה. אולם אף לא אחד מהם המליץ על הכפפת מח"ש לדרג הפוליטי - נהפוך הוא, כולם הדגישו את החשיבות שבשמירה על עצמאותה ואי-תלותה. התיקון נוטל את הצורך האמיתי לשפר את מח"ש והופך אותו לכלי להשתלטות פוליטית על גוף אכיפת חוק".
התרעות פיקוד העורף