מרבית העתירות מתמקדות בעצם ההצבעה בכנסת, שעוררה ביקורת רבה, מאחר שעקרון החשאיות בה למעשה הופר בידי הקואליציה. אלרון היה המועמד שהתמודד נגד מיכאל ראבילו, אולם ראבילו נבחר בסיבוב הצבעה שני.
אלרון צורף לעתירה כמשיב ולא כעותר. הוא הגיש תגובה קצרה לבג"ץ ובה כתב כי הוא מצטרף לטענות העותרים "ככל שהן מתייחסות לאי-חוקיות ההצבעה השנייה שנערכה במשכן ב-3.6 לצורך בחירת המבקר".
בנוסף הוא אף הצטרף לטענות העותרים לבקש סעדים מבית המשפט, כולל סעד הביניים שהם מבקשים - הקפאת כניסת ראבילו לתפקיד. נזכיר כי שורת עותרים עתרו נגד המינוי. התנועה לאיכות השלטון, למשל, ביקשה בעתירתה להורות על ביטול ההחלטה ועל קיום הליך בחירה חדש כדין.
לעמדת התנועה, הליך בחירת המבקר צריך להיערך בהצבעה חשאית. ואולם, כפי שעלה מן הפרסומים, בפתח סיבוב ההצבעה השני נדרשו חברי כנסת מהקואליציה להצטלם מאחורי הפרגוד עם פתק ההצבעה של ראבילו - כמבחן נאמנות. היועצת המשפטית לכנסת קבעה כי ההנחיה אינה חוקית, אך חרף זאת חברי כנסת תיעדו את הצבעתם, חלקם בתמונה וחלקם בסרטון, ויש שאף יצאו מן הפרגוד כשפתק ההצבעה גלוי לעין כול. בכך נטען כי נשללה חשאיות ההצבעה, ועמה - כך נטען - תוקפה החוקי של ההחלטה שהתקבלה מכוחה.
התרעות פיקוד העורף