פורר התייחס תחילה לסיכויי ההרשעה בתיק 4000, ובפרט לאישום השוחד, והזכיר את עמדת בית המשפט בשלב מוקדם יותר של ההליך. "אתם זוכרים מה אמר בית המשפט לפני שלוש שנים בסוף פרשת התביעה על אישום השוחד?", שאל פורר. "הוא הציע לפרקליטות לשקול לחזור מאישום השוחד, וזה אחרי שהתביעה סיימה להביא את כל הראיות שיש לה".
לדבריו, האמירה החריגה של הרכב השופטים מקשה להעריך כי התביעה תצליח להגיע להרשעה בעבירת השוחד. "כאשר זה המצב, ושלושה שופטים אומרים זאת, קשה להעלות על הדעת שתהיה שם הרשעה בשוחד", קבע פורר נחרצות.
באשר לאישומים הנוספים, הנוגעים לקבלת מתנות, הסביר פורר כי גם שם התמונה המשפטית מורכבת יותר מכפי שהוצגה בכתב האישום. "בנושא של הסיגרים והשמפניות, התביעה לא הוכיחה שמשהו נמסר לו ביד. הוכח שאולי ניתנו כמה מקרים בודדים, אבל בוודאי לא הוכח קו אספקה כפי שנטען לאורך שנים".
"הפרת אמונים - מושג ללא גבולות"
בהמשך התייחס פורר לעבירת המרמה והפרת האמונים, שלדבריו הפכה לכלי משפטי גמיש ורחב מדי. "הפרת אמונים זו עבירה שאפשר לצקת לה תוכן ביד חופשית", הדגיש. "כל דבר אפשר לקבוע שהוא הפרת אמונים, כי זה מושג כל כך גמיש. עוד לא נולד האדם שיכול להצביע על פעולה שאיש ציבור מבצע ולהגיד בוודאות שזו אינה הפרת אמונים. הכול יכול להיכנס במסגרתה ואין לזה גבולות".
פורר הוסיף כי גם פסק דין במחוזי לא צפוי להיות התחנה האחרונה בפרשה. "בין אם בית המשפט המחוזי ירשיע ובין אם יזכה, ברור שזה רק הכנה לבית המשפט העליון. אם ייקח עוד שנתיים עד לפסק דין, ואחר כך הליך בעליון - מדובר בעוד מספר שנים".