בראש הרכב השופטים נעם סולברג שמסביר על מה הדיון: "ב3 ביוני הכנסת התכנסה לבחירת מבקר המדינה לאחר שני סבבי הצבעה נבחר עורך דין מיכאל ראבילו. שופטי בית המשפט עבדנו כאן כתף אל כתף עם השופט אלרון, שהתמודד מולו, מטבע הדברים יש יחסי ידידות, כשכולנו לכאורה מנועים לדון בהליך חל "כלל ההכרח" מכוחו אנחנו כשרים לדון ונעשה כך ביושר".
סולברג הוסיף: "בעתירות נטען כי מספר ח"כים צילמו את עצמם בהצבעה, בעקבות הנחייה או לחץ שהופעלו עליהם מה שהביא לפגיעה בחשאיות ההצבעה בניגוד לחוק יסוד מבקר המדינה. הועלו גם טענות בנושא לניגוד עניינים מכיוון שראבילו ייצג את ראש הממשלה והליכוד. התבקשנו להורות על ביטול ההצבעה, מנגד המשיבים טוענים כי לא נפל פגם ולכן יש לאשר את ההצבעה. יש להתמקד בשאלה של פרשנות הוראות החשאיות ויישומן על הוראות המקרה".
השופטת גילה כנפי שטייניץ מסבירה לעורך דין אלעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון מדוע למרות שעתרו ראשונים הם לא טוענים ראשונים: "שתי העתירות הראשונות היו כפסע מדחייה על הסף, לא נעשה מיצוי הליכים מול הכנסת".
עו"ד ערן מרינברג, מייצג את העותרת לביטול המינוי מסיעת כחול לבן: "הבחירות החשאיות נועדו להבטיח את עצמאות שיקול הדעת של ח"כ ואי התלות הפוליטית בתהליך הבחירה. חברי כנסת מרבים לאחרונה לשתף את הציבור בהחלטותיהם, אבל המחוקק ביקש לייחד מספר אצבעות ספורות כחשאיות, כדי שהח"כ יוכלו להצביע לפי צו מצפונם. חופש הביטוי הפוליטי לא מתקיים במקרה הזה (של בחירת המבקר). ח"כ לא יכול לוותר על חשאיות הצבעתו כי יש בכך לשבש בחירתם של אחרים, לפגוע בתהליך".
ח"כ טלי גוטליב מתפרצת מהקהל, סולברג מעיר לה שהיא מפריעה. השופטת גילה כנפי שטייניץ לנציג כחול לבן:"תתייחס להסכמה בין הסיעות האופוזיציה והקואליציה וחלקן עותרות פה לגבי ההצבעה" היא הוסיפה שיש קושי "מסויים" שמגיעים להסכמה ואז עותרים.
עורך הדין של כחול לבן: "אם תצא אמירה שמותר לתעד את ההצבעה, אנחנו לפני בחירות כלליות נניח בפריימריז שיש קבלני קולות עכשיו פתאום יש להם יותר כוח אפשר להוכיח שהאנשים שלהם סיפקו את הקולות. לפעמים ניתנת הסכמה מבלי להבין את הדברים, לטענתנו לא הייתה הסכמה".
גוטליב שוב מתפרצת, סולברג מזהיר אותה שוב "תביטי אליי. אזהרה אחרונה". נציג עותרים נוספים, עו"ד אלירם בקל בשם סיעת "יש עתיד" וח"כ קרין אלהרר: "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנשים מצביעים לא לפי צו מצפונם. בין אם מדובר בהנחייה, בקשה או ציפייה במצב שבו עומד על הפרק. אבל 10 חברי קואליציה מהליכוד שחשבו שהמועמד אלרון הוא הטוב ביותר "החליטו" כאיש אחד למשוך את החתימות שלהם, עצם זה היא פסולה שלעצמה. אין התייחסות לתמיהה מדוע 4 ח"כ שבחרו לפני כמה דקות בשופט אלרון וראו בו את המועמד שלהם. למה הם שינתו הצבעתם? מה קרה? אנחנו וגם צופי הטלוויזיה ראו את ההסבר".
השופטת רות רונן: "קיומו של סיבוב שני מניח אפשרות שאנשים ישנו את דעתם. זה לא בלתי אפשרי".
עורך הדין של יש עתיד: "סיבוב שני לא נועד להפעיל מכבש לחצים לשינוי הצבעה. עולה שאלה מה פרץ התיעוד העצמי בסיבוב השני לא חדוות התיעוד לא הופיעה בסיבוב הראשון? בוידאו כולם מבינים מה משמעותם. זה מבחן נאמנות".
גוטליב מתפרצת פעם שלישית וסולברג מורה לה לעזוב. עו"ד עמית מור, מייצג קבוצת עותרים נוספת "עמותת הישראלים" השופטת כנפי שטייניץ שואלת אותו: "מה הייתה כאן ההפרה?" הוא משיב: "יש כאן תיעוד בוידאו מתחילת האירוע עד סופו, האפקט המצטבר פה הוא המשמעותי- הלחץ הקבוצתי בולט בו. אחד מצלם בוידאו, שני בסטילס, גאים בזה שאין חשאיות.
לגבי ניגוד העניינים של ראבילו עם נתניהו, כנפי-שטייניץ מסבירה שהחוק מאפשר אף לבחור ח"כ למבקר המדינה, (שיש לו זיקה פוליטית ברורה). מור:"כאן יש תיקים אישיים, יש אירועים שבזמן שהוא היה עו"ד הוא צריך לבדוק את האירועים. גם מה שהוא לא יבדוק, כי הוא יהיה מנוע ייצור בעיה. הוא יבדוק את כל סיעות הכנסת למעט סיעת הליכוד?"
עורך דין עידן סגר בשם לשכת עורכי הדין: "עתרנו כי אנחנו סבורים שהופר עקרון החשאיות, והחשיבות שזה ישפיע על בחירות אחרות לנשיא המדינה, ולכנסת. בסבב הראשון לא היה תיעוד, אחרי אותו סבב ח"כ מהקואליציה מתעדים עצמם והתוצאה מתהפכת- יש כאן פגם לכאורי. המשפט חייב לוודא שבוחר לא יאנס להצביע בניגוד לצו מצפונו".
עורכת הדין דפנה הולץ לכנר, בשם ח"כ נעמה לזימי (סיעת עבודה) התמקדה בסוגיית ניגוד העניינים של ראבילו עו"ד הפרטי של נתניהו, וביקרה את היועצת המשפטית של הכנסת שלא הפנתה לניגוד העניינים הזה. הולץ לכנר:"הייתי מצפה במצב כ"כ חריג, שחברי הכנסת ידעו מראש. ראבילו, שאין טענה אישית לאדם, אבל הוא שנים רבות מייצג את ראש הממשלה, כולל הסדרי ניגוד העניינים של נתניהו והפרתם. הוא ישב לפני שבועיים ואמר לכבודכם שלא צריך להקים וועדת חקירה ממלכתית ופתאום מתגלה שהוא עצמו בתוך הצעת החוק של קלנר לוועדה אלטרנטיבית והוא יהיה במצב מסויים בעל הסמכות למנות בוועדה בהצעת החוק! לא היה צריך ליידע על כך את חברי הכנסת?".
עורך הדין יהודה רסלר עותר נוסף:"אני בעתירה לא טוען שאסור לתעד, תבואו עם מצלמות קודאק ותצלמו וביום שישי תראו לאשה ולילדים. זה מותר וחוקי. אבל אסור לפרסם! למה? לחשאיות המטרה- להגן על ח"כ, להגן על האזרחים- קרעי יישב במשרדו עם התמונה שצילם בפרגוד, וראבילו יבוא אליו כמבקר המדינה. האם יתייחס אליו אותו הדבר?".
עורך דין אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון:"לקראת ההצבעה לגבי מבקר חדש צריך שיהיה לכל מועמד 10 חתימות להגיש מועמדות. כבר באפריל ומאי אספו חתימות- בין היתר לשופט בדימוס אלרון. למשל אלי דלל מהליכוד והמועמדות נתמכה בתחילה על ידי ראש הממשלה. משום מה הוחלט להעמיד את ראבילו והתחיל לחץ מטורף על 10 החותמים התומכים באלרון לסטות מתמיכתם ולבחור בראבילו. 5 חכ"ים מהקואליציה הסירו תמיכתם כולל דלל. כבר אז החלה הפגיעה בתהליך הבחירה. בסוף במבחן התוצאה יש לחץ סופר אגרסיבי – יש ראיות של 7 ח"כ כנסת לפחות שמתעדים עצמם מקצה לקצה כך שההצבעה לא הייתה חשאית. היו עוד שצילמו ובסוף הפלא ופלא מתהפכות התוצאות".
עורך דינה של הייעוץ המשפטי של הכנסת, יצחק ברט:"כל פנייה לח"כ מגורם סיעתי, או גורם לחץ איום או סנקציות זה מעשה פסול. כשנטען הייתה הנחייה זו ההצבעה הופסקה, יו"ר הכנסת הבהיר כי הנחייה זו אינה חוקית ובהסכמה של הסיעות קיימו את הבחירות מחדש. אז לא הוצגו ראיות שהייתה הנחייה (לצלם). עצם קיומו של פער בין ההצבעות הוא לא אינדיקציה למעשה פסול".
ברט:"אם אין מישהו שדרש דרישה. אינדיקציות לא היו. שמועות היו אבל לא יכלנו לעשות יותר". כנפי-שטייניץ:"אני ראיתי 2 שיוצאים עם פתק גלוי ומשלשלים לקלפי. המשמעות הסתת הפרגוד, אולי הפרת הכלל שהמעטפות צריכות להיות אטומות. זה משהו הרבה יותר בסיסי מהתיעוד. קשה לומר שהמקרים הללו לא מפרים את עקרון החשאיות. סוג של הפרה הייתה כאן".
התרעות פיקוד העורף