לצד הגבורה והמסירות של חיילים, צוותי רפואה, אנשי מד"א, חברי כיתות כוננות, מתנדבים ואזרחים שפעלו תחת אש, הביקורת מציגה שורה ארוכה של כשלים מערכתיים, שחלקם היו מוכרים עוד לפני המתקפה ולא טופלו.
כזכור, מתקפת חמאס החלה בשעה 6:29 בבוקר. האחריות לפינוי הפצועים משטחי הלחימה הייתה של פיקוד הדרום ושל אוגדת עזה, הגורמים הצבאיים שהיו אחראים על אזור יישובי העוטף. המבקר קובע ששורש הכשל בפינוי נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום. כתוצאה מהחדירה ההמונית, הלחימה בעשרות מוקדים, חסימות הצירים ונוכחות מחבלים בשטח, קרסה הלכה למעשה תוכנית הפינוי שנבנתה לתרחישים קודמים.
לפי הדוח, התרחיש שמולו נערך צה"ל לא כלל חדירה של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים במקביל. מפקד פיקוד הדרום באותו יום תיאר בפני צוות הביקורת "הפתעה בסיסית", שנבעה מפער תפיסתי עמוק ביחס למציאות. היכולות הרפואיות וכוחות הפינוי שהיו בגזרה לא התאימו למספר הפצועים, נקודות השחלוף שנקבעו מראש כבר לא היו רלוונטיות, והכוחות התקשו לגבש תמונת מצב של המתרחש.
למרות הקשיים, הדוח מצא שב-3 הערכות מצב שנערכו בפיקוד הדרום, בשעות 8:30, 13:15 ובשעות הערב, לא עלו לדיון בעיות הקשורות לפינוי הפצועים ולעובדה שמד"א לא נכנס ליישובים רבים בעוטף. קצין אגף המבצעים של הפיקוד מסר לצוות הביקורת שהנושא לא הוצג כבעיה באותן הערכות מצב.
בשל האיום על צוותי ההצלה, מד"א הנחה בשעה 6:59 את כוחות התגבור שלא להיכנס לכביש 232, שהיה נתון באותה עת לשליטת מחבלים בחלקים נרחבים. לפי שיטת ההפעלה, צה"ל היה אמור לפנות פצועים מתוך אזורי הלחימה אל נקודות שחלוף בטוחות, ומשם מד"א היה אמור להעבירם לבתי החולים. בפועל, הנחיה מסודרת מאוגדת עזה על נקודות השחלוף התקבלה במד"א רק בשעה 14:23, כמעט 8 שעות לאחר תחילת המתקפה. פינוי הפצועים מאותן נקודות החל בשעה 14:37.
כ-1,340 פצועים הגיעו במהלך היום לבתי החולים ברחבי הארץ. כ-70% מהם, כ-930 פצועים, הגיעו ל-3 בתי החולים באזור הדרום: 624 לסורוקה בבאר שבע, 241 לברזילי באשקלון ו-64 לאסותא אשדוד. כ-41% מכלל הפצועים שהגיעו לבתי החולים הוגדרו בשלב הקליטה במצב בינוני, קשה או אנוש.
בסורוקה טופלו 132 פצועים במצב קשה או אנוש, כ-21% מכלל הפצועים שהגיעו אליו. לברזילי הגיעו 37 פצועים במצב קשה או אנוש, כ-15%, ולאסותא אשדוד הגיעו 4 פצועים במצבים אלה. בתי החולים בדרום נשאו אפוא בחלק הארי של העומס, בזמן שבתי חולים במרכז הארץ דיווחו שהם ערוכים ופנויים לקליטת פצועים נוספים.
כ-460 מתוך כ-930 הפצועים שהגיעו ל-3 בתי החולים בדרום, 49%, הגיעו באופן עצמאי או פונו בידי כוחות הביטחון, ארגוני הצלה אחרים ואזרחים. מפקד פיקוד הדרום מסר שהפינויים העצמאיים היו חיוניים ואף הצילו חיים, משום שבשעות הראשונות לא עמדו לרשות הצבא יכולות רפואיות המספיקות למספר הנפגעים.
מוקד מד"א קיבל במהלך 7 באוקטובר כ-24 אלף שיחות, פי 5 מיום שבת רגיל. בעקבות השיחות נפתחו כ-7,400 קריאות, מהן כ-1,640 קריאות מאזור העוטף. בשעות הבוקר הפעיל מד"א כ-1,000 אמבולנסים ברחבי הארץ, כ-300 מהם באזור הדרום. במהלך היום פינה הארגון כ-525 פצועים מאזורי העוטף ויישובי הדרום, 84 מהם באמצעות 8 אמבולנסים ממוגני ירי. 21 פצועים נוספים פונו באמצעות 3 מסוקים של מד"א.
הדוח קובע שהמידע שנאסף במד"א על פצועים אזרחים לא הועבר לצה"ל באופן סדור. מד"א התקין כבר בשנת 2022 בחמ"ל הרפואה של אוגדת עזה מערכת דיגיטלית שהציגה בזמן אמת קריאות חירום, מיקומים מדויקים של פצועים ופריסת אמבולנסים. ימים ספורים לפני המתקפה אף נבדק שהמערכת פועלת.
למרות זאת, גורמי הרפואה באוגדה לא השתמשו במערכת. קצין הרפואה של אוגדת עזה מסר שהוא נכנס לתפקידו בסוף אוגוסט 2023, לא נחשף לקיומה במהלך החפיפה, וככל הידוע לו גם בעלי תפקידים נוספים באוגדה לא הכירו אותה. לדבריו, במהלך השיחות הרבות שנערכו עם מד"א ביום המתקפה לא הופנו אנשי הצבא למערכת.
התוצאה הייתה פער משמעותי בין המידע על חיילים פצועים, שעבר בצינורות הצבאיים, לבין המידע על אזרחים שנפצעו ביישובים, בכבישים ובאתרי הטבח. קרפ"א עזה היה מעורב, לפי בדיקה שביצע, בפינוי של כ-270 פצועים, מהם 177 בפינוי מוסק ו-92 בפינוי רכוב. רוב הפניות אליו התקבלו מחיילים שידעו ליצור קשר עם גורמים צבאיים. מידע מדויק על פצועים אזרחים, שהיה בידי מד"א, לא הגיע במלואו לכוחות הרפואה הצבאיים.
המבקר מציין שמידע כזה היה יכול לסייע לצה"ל להגיע לפצועים, להעניק טיפול ולהשלים את תמונת המצב המבצעית. מפקד פיקוד הדרום עצמו מסר שמידע ממד"א על מיקום הפצועים ומספרם היה מסייע לו ומקדם את בניית תמונת המצב.
גם דרך הטיפול בפצועים שהתפנו בכוחות עצמם לא הוסדרה מראש. עד 7 באוקטובר לא קבע מד"א בתורת הלחימה שלו כיצד לחבור לפצועים שכבר החלו בנסיעה עצמאית לבית החולים, היכן למקם נקודות חבירה ומהם המשאבים הנדרשים להפעלתן.
מד"א הקים נקודות חבירה בזיקים ובכוכב מיכאל, על הצירים המובילים לברזילי. האמבולנס הראשון הגיע לצומת זיקים בשעה 8:30, והפינוי הראשון יצא משם לקראת השעה 9:00. בדרך לסורוקה פעלו נקודות טיפול באופקים, בנתיבות ובתחנת משטרת אופקים, וכן נקודה בצומת נתיבות. עם זאת, לאורך כ-30 קילומטרים בכביש 25, מדרום לצומת נתיבות ועד באר שבע, לא הופעלו נקודות חבירה נוספות.
הפער ניכר בשיעור הפצועים שפונו בידי מד"א לכל אחד מבתי החולים. לברזילי פינה מד"א 157 מתוך 241 הפצועים שהגיעו אליו, 65%. לאסותא אשדוד פינה מד"א 49 מתוך 64, 77%. לסורוקה פינה הארגון 263 מתוך 624 הפצועים, 42% בלבד. המשמעות היא שפצועים רבים עשו דרך ארוכה לסורוקה ללא מפגש מוקדם עם צוות רפואי, שהיה יכול לזהות סכנה מיידית, לייצב את מצבם או לשנות את יעד הפינוי.
פער נוסף נגע לאמבולנסים ממוגני ירי. ועדה שעסקה בנושא המליצה כבר בשנת 2016 להחזיק 50 אמבולנסים ממוגנים. ערב המתקפה היו למד"א רק 24 אמבולנסים כאלה בכל הארץ, 48% מהכמות שנדרשה, ורק אמבולנס ממוגן אחד הוצב דרך קבע בגזרת העוטף, בשדרות. בבוקר המתקפה הועברו לאזור 7 אמבולנסים ממוגנים נוספים.
בינואר 2025 החזיק מד"א 40 אמבולנסים ממוגנים, מתוך 75 שנדרשו לפי ועדה חדשה שמינה משרד הבריאות לאחר המתקפה. באפריל 2026 מסר הארגון שבסיוע תרומות הצליח להגדיל את הצי לכ-80 אמבולנסים ממוגנים. המבקר קבע שעל משרדי הבריאות, האוצר והביטחון להסדיר את המימון לטווח הארוך ולא להותיר רכיב חיוני של מערך החירום תלוי בגיוס תרומות.
הביקורת העלתה גם שמשרד הבריאות לא הסדיר במשך שנים את שיתוף הפעולה בין מד"א לאיחוד הצלה. איחוד הצלה מסר שפינה ב-7 באוקטובר כ-100 פצועים באמבולנסים, הפעיל נקודות טיפול וביצע באמצעות מסוקיו 3 פינויים שבהם הועברו 6 פצועים. למרות זאת, למוקד מד"א לא הייתה תמונת מצב של האמבולנסים של איחוד הצלה, מיקומם או הפצועים שבהם טיפלו.
שני הארגונים הקימו נקודות חבירה סמוכות ללא תיאום, מד"א בכוכב מיכאל ואיחוד הצלה בצומת חלץ. גם הפעלת המסוקים לא נוהלה במסגרת משותפת. במהלך היום פעלו 5 מסוקים אזרחיים, 3 של מד"א ו-2 שהפעיל איחוד הצלה, אבל משרד הבריאות לא מיצה את יכולותיהם במסגרת מערך משולב. הסדרת הפינוי המוסק האזרחי הושלמה רק בפברואר 2025, כשנה לאחר החלטת בג"ץ שהורתה למשרד להסדיר את הנושא.
הכשלים נמשכו גם בשלב חלוקת העומס בין בתי החולים. הרשות העליונה לאשפוז, הגוף שאמור לקבוע מדיניות ויסות נפגעים ומשאבים בשעת חירום, התכנסה לראשונה רק בשעה 14:00. עד אותה שעה כבר הגיעו לסורוקה ולברזילי 501 פצועים. ברזילי ביקש להתחיל ויסות שניוני כבר בשעה 8:45, וסורוקה ביקש בשעה 10:00 שלא להפנות אליו עוד פינויים מוסקים.
למרות העומס, הרשות לא קיימה באותו יום דיון מסודר בהרחבת יעדי הפינוי הראשוני ולא בחנה הכרזה על אחד מבתי החולים בדרום כבית חולים ממיין. למשרד הבריאות גם לא היה נוהל ייעודי לוויסות ראשוני באירוע רב נפגעים בהיקף כזה.
עד השעה 14:00 העביר סורוקה לבתי חולים אחרים רק 7 מתוך 328 הפצועים שנקלטו בו עד אותה שעה. עד 16:00 הועברו 19 מתוך 414 פצועים. בסך הכול הועברו מסורוקה במהלך היום 121 מתוך 624 פצועים. מברזילי הועברו 64 מתוך 241, אבל הוויסות הסדור החל רק בשעה 12:20, כ-3.5 שעות לאחר בקשת בית החולים, מלבד 3 פצועים שהועברו קודם לכן ברכב צבאי.
מתוך 185 הפצועים שהועברו מסורוקה ומברזילי לבתי חולים אחרים, רק כשליש הועברו בתוך 3 שעות ממועד קליטתם. יותר מ-40% שהו בבתי החולים בדרום יותר מ-5 שעות לפני העברתם. עד חצות הועברו לבתי חולים אחרים 185 מתוך 865 הפצועים שהגיעו לסורוקה ולברזילי, כ-21%.
כ-140 חברות ועמותות הפעילו באותה תקופה קרוב ל-600 אמבולנסים פרטיים, אבל משרד הבריאות לא הסדיר מראש את הפעלתם בחירום. החברות לא הוכשרו ולא תורגלו למשימות ויסות שניוני. מסורוקה הועברו 70 פצועים באמצעות אמבולנסים פרטיים, אבל מברזילי הועברו כך רק 2 פצועים, למרות שנשלחו אליו 15 אמבולנסים פרטיים.
חמ"ל הבריאות הלאומי סבל אף הוא מליקויים עמוקים. "השולחן המרכזי", שאמור לרכז מידע ולנהל את האירוע, נפתח רק בשעה 8:39, יותר משעתיים לאחר תחילת המתקפה. זאת לאחר שהוראה ראשונה לפתוח אותו ניתנה בשעה 7:21. בחמ"ל לא הייתה עמדה של מד"א, לא הגיע אליו נציג מד"א שתפקידו להעביר מידע, ולא הופעל מכלול ייעודי למגיבים הראשונים ולארגוני ההצלה.
למשרד הבריאות לא הייתה תמונת מצב ממוחשבת של העומס ביחידות הקריטיות בבתי החולים, כמו חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, מכוני דימות, כוח אדם ומלאי מנות דם. הצורך במערכת כזו הועלה כבר בדוח מבקר המדינה משנת 2007 ואחרי מבצעים קודמים, אבל המערכת לא פותחה.
החמ"ל גם לא תיעד בכתב את הערכות המצב שנערכו בשעות 9:00 ו-12:00 ואת עדכון המצב שנערך עם שר הבריאות בשעה 13:00. הבקשה של ברזילי לוויסות שניוני תועדה ביומן של מכלול האשפוז, אבל לא הועברה ליומן המרכזי. המבקר קבע שהיעדר התיעוד פגע בניהול האירוע וגם ביכולת לבדוק בדיעבד אילו החלטות התקבלו ומדוע.
למרות חומרת האירועים, צה"ל לא ערך תחקיר ייעודי ומקיף על פינוי הפצועים מהשטח, למעט תחקיר חיל האוויר על הפינוי המוסק. גם מד"א לא השלים במשך יותר משנתיים תחקיר מבצעי מקיף של פעילותו ב-7 באוקטובר. שר הבריאות לא הנחה את הארגון לבצע תחקיר, והוועד הפועל של מד"א דרש זאת מההנהלה רק בדצמבר 2024.
משרד הבריאות הקים בנובמבר 2023 ועדת בקרה ואיכות לבחינת המענה הרפואי. בשל החיסיון שחל על עבודת ועדה מסוג זה, החומרים, הדיונים והמסקנות המלאות לא פורסמו. בספטמבר 2024 הפיץ מנכ"ל המשרד מסמך מסקנות, אבל המבקר מצא שהוא לא כלל את כל מסקנות הוועדה. עד נובמבר 2025 לא הושלמה תוכנית עבודה מלאה ליישום הלקחים.
המבקר דורש מצה"ל, משרד הבריאות ומד"א להסדיר העברת מידע דו-צדדית בזמן אמת, להטמיע את מערכות מד"א בחמ"לים הצבאיים, לקבוע נקודות שחלוף חלופיות לאירועים שבהם התוכנית המקורית קורסת ולתרגל תרחישים כאלה מראש. הוא ממליץ להסדיר את שיתוף הפעולה בין כל ארגוני ההצלה, לעגן את האחריות להפעלת מד"א בחירום, לבנות מערכת לאומית להצגת העומסים בבתי החולים ולהשלים תחקירים מבצעיים מלאים.
בצל הכשל של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום, עלו גם ליקויים משמעותיים במערך הפינוי של הפצועים: פינוי הפצועים התאפיין בהיעדר מענה סדור לפינוי הפצועים על ידי צה"ל, בהיעדר פיקוד ושליטה סדור בין צה"ל למד"א ובתיאום מאוחר של נקודות השחלוף מול מד"א - קרוב לשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת הטרור. הפינוי של פצועים שנזקקו לטיפול רפואי בבית החולים התעכב במשך השעות הקריטיות בשבעה באוקטובר. הכשלים הנוגעים לפינוי הרפואי מתעצמים נוכח מספר הפצועים והנרצחים באירועי שבעה באוקטובר.
בעוד שהמידע על חיילים פצועים ומצבם ועל דרכי הגישה אליהם עבר ישירות באמצעות גורמי הצבא לקרפ"א עזה שהיה מעורב בפינוי פצועים, הרי שבנוגע לפצועים אזרחים - אף שמד"א הציב באוגדת עזה מערכת אשר משקפת בזמן אמת את כלל האירועים המתקבלים במוקדי מד"א, לא השתמשו גורמי הרפואה הצבאיים במערכת.
תוצאת הדבר הייתה, שבנוגע לפצועים אזרחים - המידע בדבר הפצועים שהיה ברשות מד"א, ושיכול היה לסייע לכוחות הצבא בהגעה אל הפצועים האזרחיים ובהענקת מענה רפואי, לא הגיע לכוחות הצבא בשטח הלחימה. שימוש במידע של מד"א יכול היה לסייע אף בבניית תמונת המצב, כפי שניתן ללמוד גם מדברים שמסר מפקד פד"ם בשבעה באוקטובר למשרד מבקר המדינה, ולפיהם מידע ממד"א על מיקום הפצועים ועל מספרם היה מקדם אותו ועוזר לו לבנות תמונת מצב.
הליקויים שעלו בדוח מצביעים על כך שעל צה"ל ועל מערכת הבריאות לשפר באופן משמעותי את מוכנותם בהיבטי הפיקוד והשליטה לניהול אירועי חירום, ובפרט אירועים רבי נפגעים, בכל הנוגע לפינוי פצועים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר היו חסרי תקדים בעוצמתם, במאפייניהם ובמורכבותם, והתרחשו בתנאים שלא נכללו בתרחישי הייחוס, ללא התראה מוקדמת וללא תמונת מצב מלאה בשטח.
"בתוך מציאות של כאוס, חסימות צירים ושטח אש פעיל, שבפועל לא אפשרו לצה״ל לממש באופן סדור את אחריותו לפינוי פצועים מאזורי הלחימה במשך שעות, מערכת הבריאות הוכיחה את אחריותה, ופעלה במסירות, במקצועיות ובתחושת שליחות עמוקה, והצילה חיים של אלפי פצועים.
"כפי שעולה גם מדו"ח מבקר המדינה, המענה שניתן היה מענה מציל חיים, ורבים מהפצועים חבים את חייהם לצוותים הרפואיים שפעלו תחת אש ובתנאי עומס קיצוניים.
"הצלחת הטיפול הרפואי הוכחה גם במבחן התוצאה: בתי החולים פעלו תחת עומס חריג, גילו גמישות תפקודית גבוהה, והיוו גורם מכריע בהצלת חייהם של רבים מהנפגעים, ביטוי לעוצמתה ולמחויבותה של מערכת הבריאות גם בתנאים הקשים ביותר.
"מערכת הבריאות כולה התגייסה, צוותי בתי החולים ובראשם המרכזים הרפואיים סורוקה וברזילי, צוותי כוחות ההצלה ועובדי משרד הבריאות, ופעלה באומץ, במסירות ובשליחות, תוך סיכון אישי, כדי להציל חיים.
"הדו"ח מצביע על פערים בממשקי העבודה ובניהול האירוע בתנאי אי-ודאות מבצעית ומודיעינית מורכבת, שהקשו על גיבוש תמונת מצב ועל הפעלה סדורה של המענים.
"משרד הבריאות מקבל את הביקורת, ומדגיש כי מרבית הפערים שעלו כבר טופלו ויושמו במהלך חודשי הלחימה, במסגרת תהליך שיטתי של הפקת לקחים וחיזוק המוכנות הלאומית. כחלק מהפקת הלקחים של המשרד, הודק שיתוף הפעולה עם צה"ל, כפי שהוכח בשטח במהלך האירועים הביטחוניים והמערכות איתן התמודדו המדינה ומערכת הבריאות לאחר ה-7 באוקטובר.
"מאז 7 באוקטובר הובילה מערכת הבריאות שורה של צעדים משמעותיים לחיזוק יכולות התיאום, השליטה והוויסות, כדי להבטיח כי גם בתרחישים הקשים ביותר תעמוד המערכת במשימתה - מתן מענה רפואי מהיר, מקצועי ומציל חיים".
צה”ל כשל במשימתו להגן על יישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר. היקף הפצועים שפונו על-ידי אוגדת עזה ופיקוד הדרום ב-7 באוקטובר, תחת לחימה קשה ומורכבת, היה גבוה ביחס ליכולות הפינוי במהלך אותו היום. כוחות צה”ל ואנשי חיל הרפואה בשטח עשו ככל שביכולתם לפנות את כלל הפצועים מהיישובים ומהבסיסים לבתי החולים במהירות, תוך מתן טיפול רפואי ראשוני מציל חיים.
הפינוי נוהל במסגרת סדר עדיפויות משתנה, לצד לחימה קשה והיקף גדול של פצועים בדרגות פציעה שונות, וכל זאת תחת המצב המבצעי המורכב בשטח, כאשר המשימה הדחופה ביותר הייתה הדיפת המחבלים, לצד השגת שליטה מבצעית והצלת חיים.
לאורך כל היממה התקיים שיח רציף בין פיקוד הדרום למד״א, בוצעו חיתוכי מצב, תמונת המצב הרפואית שוקפה לכלל הגורמים הרלוונטיים ונקבעו נקודות שחלוף.
לצד מאמצי הלחימה וחיסול המחבלים, ובמסגרת הפקודה שהופצה בפיקוד שעות ספורות לאחר תחילת המתקפה, בוצעו והוגדרו על-ידי צה״ל ופיקוד הדרום גם פעולות לטיפול בפצועים ולפינויים, ובהן: הקמת נקודות שחלוף, הקצאת כוחות ייעודיים לפינוי רכוב ומוסק, לצד פעולות נוספות. יובהר כי בסמוך לתחילת המתקפה נפתח חמ”ל רפואה פיקודי והוקצו כוחות נוספים וייעודיים מחיל הרפואה.
נדגיש כי האחריות על הגדרת יעדי הפינוי וויסות המטופלים בין בתי החולים אינה מוטלת על פיקוד העורף, אלא על משרד הבריאות והרשות העליונה לאשפוז. פיקוד העורף מהווה גורם מסייע לבקשתו של משרד הבריאות, בקשה שלא התקבלה ב-7 באוקטובר 2023.
כיום, כלל אמצעי השליטה של מד״א מוצגים בחמ״לי הרפואה הצה״ליים – שינוי שקידם את היכולת ליצור תמונת מצב רחבה ושיפר את מוכנות צה״ל ואת התיאום עם מד”א. זאת כחלק מהפקת הלקחים מהלחימה, ועוד טרם פרסום דו”ח מבקר המדינה.
בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, צה״ל מקיים מאמץ תחקור רחב היקף. לצד זאת, צה״ל ממשיך לקיים תהליכי למידה ותחקור בשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים נוספים, ככל שיידרש.
צה״ל מוקיר את הלוחמים וצוותי הרפואה אשר חרפו את נפשם כדי להציל את חייהם של אלפי הפצועים ביישובי הנגב המערבי, ומחזק את הפצועים ומשפחותיהם בדרכם להחלמה ולשיקום.
תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות. גורמי אגף השיקום בעלי הרשאות צפייה ברשומות אלה וחשופים לכלל המידע הרלוונטי. עם זאת, גורמי הרפואה בצה”ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום.
צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי, על מנת לשפר את הרצף הטיפולי וטיוב המענה הניתן למטופלים.
התרעות פיקוד העורף