"אבל מעבר להצלחות, היה לה אכפת מהמדינה. בעבודת השורשים שלה היא כתבה על גוש קטיף ועל הדעות שלה בגיל 12. זה אבסורד כמה היא העריכה את המדינה, ואיך המדינה הגיבה לה ברמה הזאת. זה פספוס אדיר".
"היא תמיד רצתה להיות גדולה, לעבור עוד שנה. היא הייתה אמורה להיות בת 14 חודש אחרי הרצח, והיא תמיד כעסה עליי כשהורדתי לה את החודש הזה ואמרתי שהיא בת 13".
"שאלתי אם לפחות שמו מצלמות, והיא אמרה לי: 'אלו מצלמות דמי'. את מבינה? חודש אחרי הרצח נכנסתי עם עיתונאית לזירת הרצח, בשער אף אחד לא עצר אותנו, צילמנו חופשי ואיש לא דיבר. המערכת הזו לא שומרת על הילדים. הורים צריכים להתעורר, כי משרד החינוך לא יעשה את זה בשבילם".