עוד בחוק נקבע כי שר המשפטים ימנה "ממונה" שיכריע בין מח"ש לגוף חקירה או תביעה אחר בשאלה האם להעביר את התיק מגורם אחר למח"ש. הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד לחוק והזהיר כי למעשה הוא הופך את מח"ש מגוף עצמאי לפוליטי, והוא יוכל באמצעות ממונה לעצור חקירות שלא נוחות לשלטון ועוד.
לטענת הלשכה, לצד הטענות החוקתיות שהועלו בעתירות קודמות, העתירה הנוכחית מציגה טענות והתפתחויות חדשות המחייבות התערבות דחופה של בית המשפט, ובראשן החשש כי יישום החוק בתקופת בחירות עלול לפגוע בטוהר הבחירות ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
לטענת הלשכה, התבטאויות אלה, שנאמרו במקביל לפתיחת הליך מינוי ראש מח"ש, מחזקות את החשש כי מדובר במנגנון שעלול להביא לפוליטיזציה של גוף האכיפה ולפגיעה בשלטון החוק, בעצמאות גורמי האכיפה ובעיקר בטוהר הבחירות. בעתירה מבקשת הלשכה מבית המשפט להורות על הקפאת כל הצעדים ליישום החוק, ובהם עצירת הליך מינוי ראש מח"ש, מינוי הממונה על התיאום וכל שינוי ארגוני או מבני הנובע מהתיקון, עד להכרעה בעתירה.
לאור כניסת חלק מהוראות החוק לתוקף באופן מיידי והתחלת הליך איתור ראש מח"ש, מבקשת לשכת עורכי הדין לקיים דיון דחוף בעתירה ולהורות על השעיית יישום החוק עד להכרעה סופית.
עוד נטען בעתירה: "הצורך הדחוף בהכרעה בעתירה נובע מן העובדה שהשינוי מקים לראשונה, ובניגוד לעקרונות יסוד של השיטה, גוף חוקר ותובע אשר הן השליטה בו, הן התכלית לקיומו, פוליטיים במובהק כפי שחזרו והבהירו מפורשות יוזם החוק ומפלגת השלטון וזאת, במיוחד תוך שמובאת בחשבון ההשלכה של האמור על טוהר הבחירות הקרובות".
התרעות פיקוד העורף