התופעה הזאת שנעסוק בה מיד, זועקת לשמיים ומקפיצה את בעלי התפקידים באגף האזרחי במטה הלאומי 105 במשרד לביטחון לאומי בניהולה של ד"ר נאוה כהן אביגדור, ששקדה עם אנשי המקצוע במשרדה ויחידת הסייבר הלאומי לכתיבת הנחיות לסיכול ומניעה של אירועים מסוג אלה.
נקדים ונומר כי בקו הראשון של יחידת 105 ישנם שוטרים ושוטרות, חוקרי וחוקרות רשת שהם מקבלים את הפנייה הראשונית אבל במוקד עצמו מתנהל דסק שותפויות אזרחי בהובלת המשרד לביטחון לאומי.
ד"ר כהן אביגדור, היתה בצוות שהגה, יזם והקים את 105 בשנת 2014 ומאז היא במטה. במסגרת התפקיד אחראית ד"ר כהן אביגדור, על כל הפעילות האזרחית במטה הלאומי שתחת אחריותה גם דסק שותפיות אזרחי בהובלת המשרד לביטחון לאומי, אותו מנהלת חופית פנחס, כששותפים לה גורמי מקצוע ממשרד הרווחה, החינוך והבריאות שבעצם הם אלו שנותנים את המענה לנפגעים.
רק כדי להבין את חומרת התופעה נציין כי במחצית הראשונה של 2026, נפתחו וטופלו במוקד 105 מעל 7,000 אירועים של פגיעה בקטינים ברשת, ממוצע של למעלה מ־1,150 לחודש, כשלמעלה מ־900 (ממוצא של 150 בכל חודש) מהם שמהווים כ־12 אחוזים הינם בהיבט של פגיעה כספית. מתוך אותם ה־900 אירועים, כ־75 אחוזים הינם במסגרת עבירות של סחיטה מינית ו־17 אחוזים נכללים במסגרת פריצה למחשב או לחשבון משתמש. במטה הלאומי 105 הצליחו לזהות את האפליקציות שמשמשות כפלטפורמה לפגיעות בקטינים בעיקר במישור הכספי והמיני.
"מבחינת הזירות האירועים האלה התרחשו באפלקיציות ברשת כש־24% התרחשו בטלגרם, 17% באינסטגרם, 15% בטיקטוק, 9% בווטצאפ, 6% רובלוקס ועוד 5% כל אחד בדיסקרוד ובאומיגל" מציינת ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי ומוסיפה. "בשנת 2025 לאורך כל השנה טיפל המוקד בלמעלה מ־16 אלף אירועי פגיעה בקטינים ברשת בכל מגוון הפגיעות היינו בממוצע של למעלה מ־1,300 עבירות בחודש, כש־72% מהפוגעים המאותרים היו קטינים בעצמם בגילים 13–15 והנפגעים בטווח גילאים דומה מ־12–15". ד"ר כהן אביגדור מחדדת ומדגישה: "בשכבת הגיל הזאת אנחנו מוצאים הכי הרבה נפגעים ופוגעים".
מה זאת אומרת?
"הקורבנות מבחינת הגילים יכולים להיות גם בגילים צעירים מ־10 ומעלה לפעמים גם בגיל 9 אבל בעיקר כשהם יכולים להיות במשחקי רשת ששם מפתים אותם להעביר תשלום תמורת חלקים במשחק שבסוף לא מעבירים להם. וזה בהחלט קורה גם לבני נוער בגילאי 16–17 שם יותר נפוצה שיטת הסחיטה על רקע מיני. כך שטווח הפגיעות הוא נחלת כל הגילים כאשר תופעת הסחיטה מינית היא תופעה שנפוצה יותר בקרב בני נוער. במקרה של ילדים בני 9 לדוגמא מדובר באירוע שבו הוא מדווח שהעביר כסף בתוך משחק פורטנייט תמורת דמות במשחק אבל הוא לא קיבל אותה. ויכול דיווח של ילדה בת 11 שהעבירה את הסיסמא שלה ברובלוקס לאדם שהיא לא מכירה ובעקבות זאת פרצו לה לחשבון. זה מסוג המקרים שקורים בגילים הצעירים בדרך כלל במשחקי רשת".
ד"ר כהן אביגדור ממשיכה. "הקטע המשמעותי יותר הוא באמת בקרב בני נוער בגירים יותר בגילאי 15–17 בנות ובנים אם כי באופן משמעותי יותר בקרב בנים שנפגעים מסחיטה על רקע מיני".
מי העבריינים שעומדים מאחורי המעשים? יש דמויות שחוזרות על עצמן?
לדבריה, "אין במדינת ישראל חינוך מסודר להתנהלות כספית של ילדים ולכן לילדים יש טשטוש של הערך הכספי, הם לא עושים חשבון כשהם מוציאים כספים, הם יכולים בקלות ליפול למניפולציה או ללחץ חברתי שמשפיעה על שיקול הדעת שלהם והם מוכנים להוציא הרבה כסף על כל מיני דמויות במשחק, תוספים לדמויות, כל פיצ'ר סקינים כל מה שנתפס כסמל סטטוס הם מוכנים להוציא הרבה מאד כסף בלי בכלל לעצור ולחשוב. לא פעם הם פועלים בסביבה שהיא מוסתרת אנונימית ברשת וכל זה מוביל להתנהלות כספית לא מבוקרת מצידם וזה יכול להוביל גם לסחיטה וגם לגניבה כלכלית".
ד"ר כהן אביגדור מדגישה את הקושי: הילדים נוטים להאמין שמה שאומרים להם מאחורי המסך. זה משהו אמיתי והם לא מבינים שזו סביבה שמי שהם מאמינים ובוטחים בו, הוא בעצם זהות בדויה. אם מישהו מבטיח להם שאם ישלמו לו הוא יעביר להם כרטיסים להופעה או למשחק, או דמויות במשחק הם מאמינים ומשלמים ובסוף לא מקבלים את התמורה. קשה להם לתפוס שזו סביבה שמי שהם מאמינים בו, יכול להיות מישהו שמזדהה עם זהות בדויה והם בטוחים שהם מדברים עם ילדים בני גילם וכמו שאמרנו גם קטינים פוגעים בקטינים".
את יכולה להסביר?
"יש כמה מאפיינים של הסכנות בתחום הזה. ראשית עולה האשליה שמדובר בשירות חינם כביכול. הם מתפתים להעביר את החשבון למישהו זר כנגד הבטחות לקבל בתמורה דברים אחרים וזה לא מתקיים. ויש מה שאנחנו קוראים לה 'מלכודת המתנות' ממש תעשיה שלימה של קניית מתנות ליוצרי תוכן ומשפיענים שמבקשים בשידור חי מבני נוער וילדים להעביר להם כסף. ויש את הונאת הכרטיסים כשמהצד השני מבקשים כרטיסי אשראי תמורת רכישה כביכול של כרטיסים להופעות, פסטיבלים ומשחקים כדורגל ובפועל הם לא מקבלים את התמורה ומי שמקבל את הכסף נעלם מבלי לשלוח את הכרטיסים או אחרי ששלח כרטיסים מזויפים".
ד"ר כהן אביגדור, מציגה דרכי התמודדות ומניעה אותם היא רוצה להניח בפני הילדים וההורים. "פרסמנו מדריך בנושא יחד עם מערך הסייבר הלאומי וזה מופיע באתר שלנו. אחרי שמכניסים כרטיסי אשראי לצורך קנייה אפילו בנוכחות הורים חשוב למחוק מיד את פרטי כרטיסי האשראי במערכת. ההמלצה שלנו לא להשאיר פרטים כרטיסי אשראי ברשתות. כי בסופו של דבר אתה לא יכול לדעת מה יכול להיפרץ ומה יכול להיגנב עם כל השמירות וההגנות שיש. ההמלצות שלנו כמובן שבמיוחד זה במשחקים ברשת ולוודא שאין שמירה אוטומטית של כרטיס האשראי בנייד של הילדים".
ד"ר כהן אביגדור מוסיפה. "הגענו לחופש הגדול שהילדים כבר יותר מחוץ למסגרת החינוכית נמצאים יותר ברשת החברתית, ההורים אולי יותר מקלים במובן הזה ולכן חשוב להיות איתם בשיח יום יומי ובתקשורת פתוחה ולהסביר מה הסכנות שקיימות ברשת בכלל ומה הסכנות שקיימות גם בהיבט הכלכלי. להסביר להם שהם לא באמת מקבלים מתנות בחינם לא להאמין לכל מה שמספרים ואומרים להם, להיות זהירים ובכל התלבטות או פנייה לשתף את ההורים ומבוגר אחראי.
חשוב להסביר שלא רוצים לפגוע בפרטיות שלהם אלא מתוך רצון שרוצים לספק להם מידע להתנהג בצורה בטוחה ונכונה" היא אומרת וממשיכה. "דווקא המשחק של הילדים ברשת וההימצאות שלהם ברשת בזירות השונות זו דרך לייצר שיח על עולם תוכן שמעניין אותם. ההורים חייבים להתעניין באפליקציות ובמשחק שמעניינים את הילדים לגלות עניין להיכנס לראות מה קורה בהם וככה על הבסיס הזה להגיע אל הילדים וליצור איתם תקשורת פתוחה ותוך כדי זה להסביר את הסכנות באפלקציות ובמשחקי הרשת. בגדול, כל מה שקורה ברשת יכול לתפוס אותם גם בעולם הפיזי ולכן זה טוב להם לחיי היום יום ולא רק במרחב המקוון".
ד"ר כהן אביגדור מדגישה. "אנחנו ב–105 קוראים להורים להכיר את המרחב הוירטואלי של הילדים להיות מעורים ולתת לילד את התחושה שתמיד אתה שם בשבילו וגם אם הוא טעה וגם אם הוא נפגע וגם אם הוא חושב ומרגיש אשמה כי הוא העביר את הכרטיס האשראי להראות לילדים שאנחנו איתם בלי שיפוטיות כך יוצרים ביטחון בין הילד להורה. אבל ילד שמרגיש שגם בזמנים קשים ותוך כדי פגיעה הוא יכול לסמוך על ההורים ולפנות אליהם ולשתף אותם זה אולי הדבר הכי חשוב".
חופית פנחס מנהלת דסק השיתופי האזרחי מספרת על האירועים ועל הטיפול.
איך אתם מסייעים לילדים שנפגעים?
"קודם כל ברגע שילד מתקשר אלינו וזה לרוב קורה כשהוא לבד ויש חשש גדול לשתף את ההורים בשיחה שלנו אנחנו מסייעים להתמודד עם החשש, לשתף את ההורים או מבוגר אחר שהוא סומך עליו, כדי שהוא לא יישאר עם הפגיעה לבד.
מעבר לזה, בכל פגיעה ברשת שמגיעה לדסק השותפיות אנחנו נותנים כלים למשפחה ולקורבן איך להתמודד עם אותה פגיעה ובעצם נותנים סיוע ומענה ראשוני כאשר הסיוע הינו תלוי פגיעה".
לגבי הפגיעות הכלכליות?
"הן מאד מאד מגוונות אבל הדבר הראשון שאנחנו עושים זה להרגיע ולהסביר שלא להטיל את האשמה על הילד כי ממילא חשים נורא ממה שעשו. לגייס את ההורים ואת הילד שצריך להתמודד עם הפגיעה ולא להאשים. אנחנו מסבירים שמדובר בתופעות מאד רחבות ושיש הרבה מאד שנפגעו גם בקרב מבוגרים".
אחרי שלב ההרגעה מה הטיפול? ההתמודדות?
"יש לנו אפשרות להציע טיפול אונליין במרכז טו"ב (טיפול וסיוע ברשת) מופעל על ידי עמותת על"ם במימון קרנות הביטוח הלאומי. ברגע שאנחנו מזהים שהקורבן זקוק לטיפול נפשי נוסף אנחנו מציעים למשפחה טיפול ברשת ללא עלות למשך שישה מפגשים עם איש מקצוע שילווה אותם בתהליך. גם עם הילדים מתנגדים אנחנו מציעים להורה להיכנס לטיפול כדי שיוכל להתמודד עם הילד. בדסק השותפויות אנחנו גם יכולים להעביר את הטיפול לקהילה במידה ואנחנו חושבים שיש צורך. זאת אומרת, אם אני חושבת שכדאי שבית הספר ידע ושיועצת בית הספר תלווה את הקטין שנפגע אז אפשר להעביר את זה גם באמצעות מפקחות של משרד החינוך שנמצאות בדסק. במידה במידה ואנחנו רואים שהפגיעה הכלכלית היא רחבה וחמורה ויש רקע שמצדיק התערבות של הרווחה אז אנחנו נפנה את המשך הטיפול לקהילה באמצעות הרווחה".
מה סכום הפגיעות הכלכליות?
" הפגיעה הכלכלית מאד תלויה באיזה שלב הילד מוכן לשתף על הפגיעה. אם אנחנו מזהים פוגע מחו"ל אז המאפיינים נאמדים סביב מאות דולרים (500 דולר) והפגיעה המשמעותית מגיעה לעיתים גם עד סכום של 10,000 ₪ שעל לא מעט משפחות זה מהווה פגיעה ממשית. אנחנו ננחה לא לשלם בשום שלב בגין סחיטה".
ד"ר כהן אביגדור מסכמת. "המסר שלנו לכולם לא להיכנע לסחיטה בשום אופן כי אם משלמים פעם ראשונה ושנייה זה לא עוצר את הסחיטה ואת הדרישה, לעצור את האירוע, לתעד צילומי מסך ולפנות ל–105 ולא להמשיך את השיח עם הפוגע".
התרעות פיקוד העורף