המחקר, המבוסס על נתוני משרד האוצר, רשות המסים, דוחות מבקר המדינה וסקרים ארציים, מצביע על כך שהעלויות הנגרמות לקבלנים, לחקלאים ולבעלי עסקים אינן נשארות אצלם, אלא מתגלגלות לציבור באמצעות התייקרות מחירי הדירות, המזון, ביטוחי הרכב והמיסים.
לדבריו, תופעת הפרוטקשן כבר הפכה למציאות כמעט שגרתית. "כל אזור תעשייה בישראל משלם פרוטקשן. כל קבלן תשתיות בישראל משלם פרוטקשן. כמעט כל פרויקט תשתית גדול במדינה כולל בתוכו תשלומי חסות. המדינה הכניסה את זה לתוך המכרזים שלה. קוראים לזה ‘שמירה’, אבל בפועל מדובר בדמי חסות. במקומות רבים אין באמת שמירה, יש רק שלט של חברת שמירה".
זילברמן הוסיף כי במקביל להתרחבות הפשיעה, היקף הנשק הבלתי חוקי בישראל הפך, לדבריו, לאיום אסטרטגי. "יש כיום בין 300 ל-450 אלף נשקים לא חוקיים בישראל. זאת סכנה קיומית. יש אזורים שבהם זה כבר מרגיש כמו אוגדות שלמות של נשק בלתי חוקי“. עוד טען כי המדינה אינה מתמודדת עם שורש הבעיה. "אין אסטרטגיה ואין תוכנית. יש המון כותרות והמון סיסמאות, אבל אף אחד לא בא לעשות פה שינוי באמת”.
לדבריו, המצב אף החריף מאז תחילת המלחמה. "בהתחלה הייתה רגיעה קצרה של כמה חודשים, אבל אחר כך הכול התפוצץ מחדש ובעוצמה הרבה יותר גדולה. היום המצב הוא קטסטרופה. הכי גרוע שהיה. העבריינים מבינים שהמדינה ויתרה, ועוד צעירים נכנסים לתחום הזה כי הם רואים כסף קל ובלי פחד אמיתי מהמערכת".
זילברמן טען כי תעשיית הפרוטקשן הפכה לאחת התעשיות הרווחיות בישראל. "זו כנראה אחת התעשיות הכי רווחיות במדינת ישראל. יכול להיות שהיא אפילו יותר רווחית מההייטק. פשוט אף אחד לא משלם עליה מסים".
סמנכ”ל החינוך ומייסד השומר החדש, און ריפמן, אמר כי לנזק הכלכלי יש גם השלכות חברתיות משמעותיות. "המס השקט שעליו מצביע המחקר גורם לכך שמשפחות רבות לא מצליחות לממן חוגים, מורים פרטיים, פעילות ספורט והכנה טובה יותר לצה”ל. לפשיעה החמורה יש השלכות גם על עתיד הילדים שלנו. אם לא נבלום אותה, נמשיך לראות כאן חלקים רחבים של נוער שלא מקבל הזדמנות לממש את כישוריו וכישרונותיו".
בעקבות ממצאי המחקר קוראים השומר החדש ומכון ריפמן לממשלה לגבש תוכנית לאומית משולבת שתכלול חיזוק האכיפה נגד ארגוני הפשיעה, אכיפה כלכלית, הגברת ההגנה על חקלאים ואתרי בנייה והסדרה אזרחית של אזורי הפעילות, במטרה לצמצם את הפשיעה ולהפחית את השפעתה הישירה על יוקר המחיה בישראל.