אב שפיטר את בנו מהעסק המשפחתי יפצה אותו בסכום של 123 אלף שקל - כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. התובע, בנו של הנתבע, הועסק במשך כשש שנים בעסק המשפחתי. לטענתו, הוא פוטר באופן מיידי לאחר ויכוח עם אביו מבלי שנערך לו שימוע, ומבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת.
בעקבות הפיטורים, לטענתו, לא שולמו לו פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה והפרשות פנסיוניות מלאות. בנוסף טען הבן כי במהלך תקופת העסקתו, אביו לא הפקיד עבורו כספים לקרן הפנסיה במשך תקופה ארוכה, וכי לא שילם את מלוא הזכויות הסוציאליות שהגיעו לו.
לטענת האב, הבן כלל לא פוטר אלא התפטר מיוזמתו לאחר שהתברר לו כי בכוונתו למכור את העסק. האב טען עוד כי הבן עזב את העבודה בזעם, גנב ציוד מהמשרד ולא שב לעבודה. מכתב הפיטורים שנמסר לבן, לטענתו, נוסח רק לבקשת אימו כדי שיוכל לקבל דמי אבטלה, ואינו משקף את המציאות. עוד טען האב כי במהלך עבודתו ניצל הבן את האמון שניתן בו ואת ייפוי הכוח שקיבל לניהול חשבון העסק.
במסגרת התביעה הנגדית טען האב כי הבן העביר לעצמו משכורות ביתר, שילם מכספי העסק הוצאות פרטיות, ביצע עבודות פרטיות באמצעות ציוד העסק וגבה לעצמו כספים שהיו שייכים לעסק. לדבריו, הנזק הכולל שנגרם לו עמד על כ-450 אלף שקל.
בית הדין פסק לבן פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי-הפקדות לפנסיה ודמי הבראה בסך כולל של 123 אלף שקל ועוד פיצוי סמלי של 1,000 שקלף בשל אי-מסירת הודעה על תנאי העבודה. מנגד, נדחתה דרישתו לפיצוי בגין היעדר שימוע, משום שבנסיבות החריגות של הסכסוך המשפחתי החריף נקבע כי עריכת שימוע הייתה חסרת משמעות מעשית.
באשר לתביעה הנגדית, בית הדין הדגיש כי טענות בדבר גניבה או תרמית במסגרת יחסי עבודה מחייבות רמת הוכחה גבוהה במיוחד. האב הסתמך בעיקר על טבלאות אקסל ללא מסמכים בנקאיים אותנטיים, לא הציג תדפיסי בנק או ראיות אוביקטיביות ואף לא זימן את רואה החשבון של העסק לעדות. לכן, התביעה שכנגד נדחתה במלואה.
התרעות פיקוד העורף