על פי הצעת החוק, פתיחת המסלולים הנפרדים תהיה נתונה לשיקול דעתו של כל מוסד אקדמי ובהתאם לביקוש, ובכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). החוק החדש למעשה מבטל את המצב המשפטי שהיה נהוג בעקבות פסיקת בג"ץ, אשר אסרה על קיום לימודים בהפרדה מגדרית בתארים מתקדמים.
מטרת החוק, כפי שהוסברה במהלך הדיונים בוועדה, היא להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה עבור אוכלוסיות שעד כה נמנעו מלימודים מתקדמים מטעמי דת, מסורת ואורח חיים. יוזמי החוק ותומכיו הדגישו כי המהלך אינו כופה הפרדה, אלא מעניק חופש בחירה למוסדות ולסטודנטים המעוניינים בכך, ומאפשר לציבור הדתי והחרדי להשתלב באקדמיה מבלי לוותר על אמונתו. מנגד, באופוזיציה הביעו התנגדות לחוק במהלך הדיונים בוועדה. כעת, לאחר שקיבלה את אישור הוועדה, תעלה בקרוב הצעת החוק להצבעה סופית במליאת הכנסת לצורך כניסתה לתוקף.
סון הר מלך טענה כי "החוק יקדם נשים ממגזרים שעד היום לא זכו לקידום הראוי." באופוזיציה התנגדו נחרצות לחקיקה המוצעת וטענו להדרה של נשים: "מה הצעד הבא? מדרכות נפרדות?". בזמן ההצבעות על הסתייגויות שהגישו, מחו חברות הכנסת מהאופוזיציה, הניפו שלטים עם הכיתוב "גברים" ו"נשים", הציבו אותם משני צידי האולם וקראו בציניות: "אם יש הפרדה שתהיה בכל מקום, גם בוועדות הכנסת". ח״כ עדי עזוז (ביחד) אמרה: “הממשלה ממשיכה להוביל את ישראל למקומות חשוכים, תוך פגיעה מכוונת בזכויות נשים. החוק הזה הוא כתם על ספר החוקים של מדינת ישראל. מקומו בפח האשפה של ההיסטוריה".
יועמ"שית הוועדה תמי סלע אמרה כי בהצעת החוק יש תכלית ראויה שעשויה להצדיק פגיעה מסוימת בערך השוויון כל עוד נשמרים איזונים שמייצרים מידתיות. סלע ביקשה להדגיש כי בסופו של דבר הצעת החוק אינה מחייבת את המוסדות אלא מותירה את שיקול הדעת והאישור הספציפי בידי המל"ג, הנדרשת לבחון כל מקרה על בסיס תשתית עובדתית, נחיצות ומידתיות. בכל מקרה, הבהירה באופן חד משמעי כי הצעת החוק לא משנה דבר מבחינה משפטית לענין אפליית מרצות. ביחס להתיחסות המפורשת לתואר שלישי המאופיין במחקר עצמאי ובגמישות ממילא, הסתייגה סלע וציינה שהנוסח ״תארים מתקדמים״ עדיף - מאחר שמתרחק מהתכלית ומהאיזונים ופחות נדרש להשתלבות בתעסוקה .
במהלך הדיונים הסוערים נשמעו טיעוני ארגוני המגזר השלישי בעד ונגד הצעת החוק. יעל יחיאלי, מנכ"לית מיזם 5050: "אם המטרה היא שותפות והשתלבות של החברה החרדית אז אנחנו בעד, אבל מה שקורה כאן זה עוד אוטונומיה לחרדים והיא כידוע לא מובילה להשתלבות." מנכ"לית תנועת שוברות שוויון נעמה זרביב: "תמיד אנחנו שומעים על פחדים דמיוניים ממדרון חלקלק. אלה הם קולות פטרוניים שלא רואים את האישה שבאמת רוצה את התואר".
פרופ' יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומחברת הספר ״הופרדנו כך: מורה נבוכים להפרדה מגדרית״ אומרת בתגובה: "זה יום שחור לכנסת. ממשלת ישראל פועלת במכוון להעלים נשים מהמרחב הציבורי, פוגעת אנושות בזכויות היסוד שלנו ולוקחת את מדינת ישראל לתקופות אפלות שלמעשה אף פעם לא היינו בהן. לאחר שהרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים, כנסת ישראל שועטת קדימה בחקיקה נגד נשים בחוק יסוד: לימוד תורה ובחוק שירחיב את ההפרדה המגדרית בתארים מתקדמים באקדמיה. מדובר בחוק שייצור גטאות אקדמים עבור נשים חרדיות, ולא יעוּזר להן להשתלב כפי שהוא מוצג. לח״כיות כמו לימור סון הר-מלך, יוזמת החוק, יש אינטרס להנציח את הניתוק שלהן ולהותיר אותן מאחור, ולהרחיב את נורמות הצניעות וההפרדה לכל מרחב. אין מנוס מלחבר את הנקודות ולומר בצורה ברורה - כך נראית תחילת הגסיסה של המדינה הדמוקרטית והליברלית שלנו."
לפי הנוסח שאושר, ההפרדה במוסדות שאינם מוסדות נפרדים תהיה מותרת רק בכיתות הלימוד. היועצת המשפטית לוועדת החינוך עו"ד תמי סלע: "הנוסח השתנה כך שפותח פתח להפרדה במרחבים נוספים במוסדות הנפרדים. לא הוכח שזה נדרש כדי להשיג את תכלית החוק וניתן לטעון שיש חלופה מידתית יותר להשגת התכלית." גם נציגת משרד המשפטים ליאת בן מאיר תמכה בדברים וטענה שהתיקון מעורר קושי משפטי משמעותי. בנוסף, לאור אי הבהירות לגבי מהו מוסד נפרד, הציעה עו"ד סלע להכניס בחקיקה הגדרה למוסד נפרד, אולם המל"ג ביקש להשאיר זאת להחלטה שלהם.
יש לציין כי פסק הדין של ביהמ"ש העליון מ-2021 אישר את המתווה של המל"ג לשילוב הציבור החרדי באקדמיה, לרבות מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית בלימודי התואר הראשון וזאת לשם הגברת השילוב של הציבור החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה.
"בתשפ"ה היו באקדמיה 19,000 בוגרי החינוך החרדי. שני שלישים מהם נשים," אמר רונן קוטין מהמל"ג והוסיף: "לפי הלמ"ס ליוצאי החברה החרדית יש תת ייצוג משמעותי – רק 13% לעומת 46% אקדמאים באוכלוסייה הכללית. זה בגלל הרבה חסמים כלכליים, חברתיים ותרבותיים ולא רק בגלל הלימודים הנפרדים."
עם אישור הצעת החוק הדגיש יו"ר ועדת החינוך ח"כ צבי סוכות כי מדובר במהלך שנועד להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה ולאפשר גם לציבורים שעד היום נמנעו מלימודים מתקדמים מטעמי דת ואורח חיים, להשתלב באקדמיה מבלי לוותר על אמונתם. "בניגוד לקמפיין השקרי החוק הזה אינו כופה הפרדה על איש, הוא מרחיב את חופש הבחירה. דווקא מי שמדבר בשם הפלורליזם צריך לכבד גם את הציבור הדתי והחרדי ולאפשר לו הזדמנות שווה להתקדם באקדמיה."
התרעות פיקוד העורף