בהחלטת השופטים שהתקבלה הבוקר (שלישי) כתבו כך: "רשמנו לפנינו את האמור בהודעות העדכון. בנסיבות העניין, דומה כי יש מקום לשוב על מושכלות יסוד: חובת הציות לפסקי דין וכיבודם נמנים עם תנאי היסוד שעליהם מושתת משטר חוק במדינה דמוקרטית. [...] בלא ציות לפסקי דין של בתי המשפט מתערער עקרון שלטון החוק והמשפט, והסדר החברתי מתפורר. איש הישר בעיניו יעשה, והמרחק בין שלטון המשפט לאנרכיה הוא כחוט השערה".
עוד כתבו: "אי כיבוד פסק דין של בית משפט על ידי אזרח הוא גילוי חמור של פגיעה בשלטון החוק. חמור מכך שבעתיים הוא אי כיבודו של פסק דין על ידי רשות מרשויות השלטון. מדינה שבה רשות שלטונית נוטלת את החוק לידיה – ברצותה, מקיימת צו שיפוטי שניתן נגדה, וברצותה מתעלמת ממנו – היא מדינה שנזרעים בה זרעי פורענות ואנרכיה ומתפתחת בה תרבות מסוכנת של שלטון הכוח ושרירות".
"עקרונות בסיסיים אלה יפים הן ביחס לפעולתם של נבחרי ציבור הן ביחס לפעולתם של עובדי ציבור הנדרשים כולם לפעול בהתאם להוראות הדין. בעניינם של האחרונים, לא למותר להעיר כי פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין".
השופטים למעשה מסבירים כי הסעיף בחוק שמקנה לעובדי ציבור חסינות עלול שלא לחול על השרים אם לא יצייתו לבג"ץ. כך נכתב בסעיף: "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".