נתניהו לא אמר את המשפט שיכול לעצור את המשבר החוקתי

בואו ניקח את המקרה שהתרחש ביום ראשון, הממשלה בהחלטה הצהרתית מודיעה כי צו הביניים של בג"ץ התקבל בניגוד לחוק והיא בפועל לא תכיר בו.

במה עסק צו הביניים?

צו הביניים הסמיך את חברי מועצת הרשות השנייה, גוף עצמאי, הרגולטור שאחראי בין היתר על ערוצי החדשות בישראל להמשיך לפעול ולקבל החלטות, למרות הרכב חסר במועצה. המשמעות- הוא הסמיך את המועצה להתכנס ולאשר את העברת הבעלות בערוץ 13, מה שיחזק את הערוץ ועצמאותו.

במקרה הזה גם אם הממשלה לא הלכה עד הסוף ולא אמרה בהחלטתה שאין לציית לבג"ץ אלא שתיאבק בהחלטה ב"דרכים חוקיות", וגם אם מזכיר הממשלה אמר לאחר מכן שהם לא קראו בפועל שלא לציית לבג"ץ, הממשלה ובמיוחד שר המשפטים ושר התקשורת בהצהרותיהם למעשה כבר יצרו פתח למשבר חוקתי. מדוע?

בהחלטתה הממשלה למעשה איימה שלא תכיר בפעולות מועצת הרשות השנייה, גוף עצמאי נפרד ממנה. היא מנסה לכפות עליו שלא לקבל את הוראת בג"ץ. מי שהבין את חומרת המעשה היו חמשת נשיאי העליון בדימוס שפרסמו אתמול אזהרה: "ההחלטה בממשלה משמעותה הברורה היא קריאה מצד הממשלה לאי כיבוד ואי ציות לווי בית המשפט".

עכשיו דמיינו שאתם יו"ר מועצת הרשות השנייה וחבריה ואתם צריכים להחליט למי תצייתו: לאיומי הממשלה שאומרת שאסור להם לקבל החלטות או לבג"ץ שאומר שמותר. אם הרשות תציית לבג"ץ, הממשלה כבר תסגור איתה חשבון. אולי תמנה חברים חדשים במקום הקיימים במועצה. כשגוף עצמאי במדינה נכנס, לדילמה למי לציית - לצו בג"ץ או לממשלה. זה בדיוק משבר חוקתי, גם אם עדיין לא נשברו כל הכלים.

הבוקר בג"ץ הבהיר לחברי מועצת הרשות השנייה שעובד ציבור שלא מציית לצו בג"ץ אין לו חסינות מתביעות אזרחיות, כלומר אמר להם- אתם עלולים לשלם כסף אם תפרו צו במדינת ישראל.

מי אחראי?

המקרה הזה הוא רק ניסוי כלים של הממשלה וראש הממשלה, על הפרק דברים גדולים בהרבה, למשל החלטת השופטים בחוק יסוד שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וכמובן החלטות עתידיות על חוקיות הבחירות.

נתניהו, כרגיל השאיר לעצמו פתח לסגת, מבחינתו כרגיל זה רק עוד משחק פוליטי אבל האירוע עוד עלול לצאת משליטה ולהצית אנרכיה במדינה. תזכרו מה קרה לפני ה7.10 שהממשלה הייתה עסוקה ברפורמה משפטית קיצונית ושכחה את תפקידה העיקרי לשמור על אזרחיה מהאויב.