"אבל לפני יומיים 5.7.26 פוצלה הצעת החוק, כך שהנוסח הנוכחי מתמקד בהסדרים המחלישים את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, עד כדי ביטולו. ההסדרים המוצעים מחזקים את שליטת הממשלה בעמדות המשפטיות, בייצוג המדינה בערכאות ובהיקף עצמאות היועץ. בהתאם להצעת החוק, חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים תיחשב כמשקפת את הדין, אך הממשלה תוכל לסטות ממנה "אם ראתה טעם לכך", ואף לפטור גורמים מינהליים מציות לה, בכפוף להנחת ההחלטה על שולחן ועדת החוקה (או על שולחן ועדת החוץ והביטחון, ככל שנושא חוות הדעת נוגע לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה)", הוסיף.
עוד אמר: "בשנים האחרונות, נתקלנו כידוע במקרים בהם הממשלה עשתה דין לעצמה, והתעלמה מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה. זה נעשה לגבי סיום כהונה של בעלי תפקידים בכירים – היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ. זה נעשה לגבי פגיעה בתקשורת החופשית – סגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל והפסקת המימון הממשלתי לעיתון הארץ. זה נעשה לגבי חובת הממשלה להבטיח שוויון בנטל השירות הצבאי. וישנן דוגמאות נוספות".
"הצעת החוק מנרמלת את האירוע הפגום הזה, ומרחיבה אותו כך שהממשלה תוכל לפטור לא רק את עצמה מחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, אלא תוכל גם לפטור בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי. כלומר, לאחר שהחוק ייכנס לתוקף, הממשלה היא שתקבע את הדין עבור כלל גורמי הרשות המבצעת. מדובר בביטול מוחלט של תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה כשומר שלטון החוק והאינטרס הציבורי ברשות המבצעת, ובהסרת ערובה חיונית לשמירת החוק. הממשלה לא תהיה מעל החוק. היא תהיה החוק עצמו", הוסיף.
"סעיף נוסף להצעת החוק מרחיב את סמכותה של הממשלה לשכור ייצוג משפטי חיצוני, וקובע כי הדבר יהיה אפשרי לא רק במצב שבו היועץ המשפטי לממשלה סבר שלא ניתן לייצג את עמדת הממשלה בהליך מסוים, אלא גם כאשר קיימת מחלוקת לגבי אופן הייצוג באותו הליך, כלומר, אם השר לא שבע רצון מכך שפרקליטות המדינה מציגה הוא יוכל לשכור עורך דין חיצוני לייצג את הממשלה".
"הממשלה גם תוכל גם למנוע את התייצבות היועץ בהליך, כך שקולו של האינטרס הציבורי יושתק. כלומר, מדובר בפוליטיזציה מוחלטת של ייצוג הממשלה בערכאות, ובפגיעה קשה ביכולת של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על מעשי השלטון. הסכנה לשלטון החוק ולערכים דמוקרטיים בשני הרכיבים בהצעת החוק שדיברתי עליהם – היא ברורה. מדובר בפתח לשחיתות, לחלוקה לא הוגנת של משאבים, לפגיעה בשומרי סף, לפגיעה בזכויות אדם. הסכנה הזו מתגברת באופן מיוחד בתקופת בחירות, כאשר קיים חשש לניצול הכוח השלטוני לשם השגת יתרון על פני יריבים פוליטיים".
לפי לימון:" הוצגו גם ההשלכות של השינויים הללו על עולם התמיכות הממשלתיות (סעיף 3א לחוק יסודות התקציב) שנועד למנוע חזרה לתופעת "הכספים הייחודיים" שהייתה בעבר ולהבטיח כי תמיכות ממשלתיות לגופים פרטיים יינתנו לפי מבחנים שוויוניים, גלויים וענייניים, ולא לפי שיקולים קואליציוניים או פוליטיים".
"חובת ההיוועצות ביועץ המשפטי לממשלה בקביעת מבחני תמיכה היא מנגנון פיקוח מרכזי, שמטרתו להבטיח כי חלוקת הכספים הציבוריים עומדת בעקרון השוויון ובדרישות הדין. עוד מזהיר המשנה לפי סעיף נוסף, הממשלה תקבע בתוך חודש ממועד כניסתו של החוק לתוקף את "התנאים והדרכים למינוי של היועץ המשפטי לממשלה", שזה שם קוד להחלפת המנגנונים שנקבעו בעקבות דוח ועדת שמגר לשמירת העצמאות והממלכתיות של היועץ המשפטי לממשלה – דרך המינוי, קיומה של קדנציה קצובה חוצת-ממשלות, ודרך סיום הכהונה. בכך נוצר פתח להפיכת מוסד היועץ המשפטי לממשלה למשרה בעלת אופי פוליטי מובהק, באמצעות אקט מנהלי שיבוצע מכוחו של החוק".
"לסיכום דבריי: מי שקורא את הצעת החוק, או – רחמנא ליצלן – צופה בשידורי ערוץ הכנסת בוועדת חוקה, עלול בטעות לחשוב שמדובר בהצעת חוק שהמוקד שלה הוא היועץ המשפטי לממשלה. ולא היא. בליבה של הצעת החוק הזו עומדת הממשלה – שבעקבות אישור החקיקה, תסיר מעל עצמה את עולו של המנגנון החשוב ביותר לשמירה על שלטון החוק בפעילותה. בליבה של הצעת החוק עומד גם הציבור – שבעקבות אישור החקיקה, ימצא את עצמו ללא ערובה חיונית לשמירה על זכויותיו מפני פגיעה שרירותית מצד השלטון. הדברים אינם תיאורטיים. הם מתרחשים לנגד עינינו בשנים האחרונות בישיבות הממשלה. כעת, זה יהיה חלק מהנורמה. צעד רדיקלי נוסף בתהליך נמשך שקורה לנגד עינינו בשנים האחרונות של שחיקת ערובות דמוקרטיות לשלטון החוק ולמנהל תקין".
"בסיפור הזה, הייעוץ המשפטי לממשלה הוא רק האמצעי – עד היום, הוא היה האמצעי לשמירת שלטון החוק ולהבטחת תקינות עבודת המנהל. ההחלשה הקיצונית שלו במסגרת הצעת החוק היא האמצעי להשגת כוח שלטוני חסר רסן".
ואחרי כל זה, צריך להדגיש עד כמה חשוב שנמשיך בכל עת לעשות את מלאכתנו באופן מקצועי, ממלכתי, נטול פניות, ענייני, לשם קידום מדיניות הממשלה והשגתה בגבולות הדין. שיתוף הפעולה המקצועי בינינו הוא מכפיל כוח, והוא מהווה אבן יסוד לשלטון החוק ברשות המבצעת".
התרעות פיקוד העורף