הוועדה הגיעה למסקנה על סמך מידע וראיות אלו כי בעליה היו מעורבים במתן כסות חשבונאית לעבירות של גביית דמי חסות (פרוטקשן). לבעלי החברה נערך שימוע, שאחריו התקבלה ההחלטה על שלילת הרישיון.
מהראיות שהוגשו לועדה עולה, כי החברה ואחד מבעליה, המחזיק במקביל רישיון של מארגן שמירה, פעל במשותף יחד עם חברת אבטחה אחרת שגם רשיונה נשלל באחרונה, בכך שהם איפשרו והכשירו מתן תשלום לגורמים עברייניים השולטים בשטחים בו הן היו מועסקות, כדמי חסות.
זאת תוך יצירת כסות כוזבת ומצג שווא של הפעלת שמירה לגיטימית. על פי הממצאים התברר, כי בחלק מהמקומות לא ניתנו כלל שירותי שמירה, למרות התשלום שהועבר מהם לחברה ובחלק אחר, ניתנו שירותי שמירה חלקיים ביותר ובאופן בלתי רציף.
נוכח ביטול רשיונות העיסוק בשמירה, הוועדה קבעה כי החברה ומי שהחזיק ברישיון מארגן השמירה, לא יוכלו לפנות אליה לחדש את הרישיון במשך שלוש שנים. למרות זאת לחברה ניתנה אפשרות ערעור על החלטת הוועדה. במשרד המשפטים אומרים, כי החלטת וועדת הרישוי מצטרפת לשורה של החלטות דומות מהתקופה האחרונה.
על סמך החלטות אלו, בוטלו רישיונות של מספר חברו תשמירה ואבטחה וכן של מארגני שמירה, על רקע מעורבות ישירה או עקיפה מצדם, גם כן בעבירות של גביית דמי חסות. הדבר נעשה כחלק הנחשב למשמעותי ביותר במאבק בתופעה של גביית דמי חסות. תופעה זו הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה. המעורבים בה, מנצלים גורמים עסקים וחברות שמירה כמעטפת למתן הכשר לפעילות בלתי חוקית.