האגודה מדגישה כי ההבחנה בין סמכויות השב"כ לסמכויות המשטרה אינה טכנית בלבד, אלא נוגעת ישירות להגנה על זכויות יסוד של אזרחים, ובייחוד של האזרחים הערבים. "לשב"כ ישנן סמכויות חריגות שנועדו להתמודד עם איומי טרור – ולא עם עבירות פליליות. בשל פעילותו החשאית ושימושו באמצעי ריגול, מעקב וחקירה מרחיקי לכת הפוגעים בזכויות יסוד, וכן יכולתו להשתמש במעצרים מינהליים, מניעת מפגש עם עו"ד ומעצר על רקע מודיעיני חסוי, הייעוץ המשפטי לממשלה, וכן ראשי השב"כ לדורותיהם - למעט ראש השב"כ הנוכחי - התנגדו באופן מסורתי לשילובו במאבק בפשיעה".
בפנייה מזהירה האגודה כי זליגת פרקטיקות של שב"כ למאבק בפשיעה בחברה הערבית תפגע לא רק בזכויותיהם של חשודים ערבים, אלא גם בזכויות הציבור הערבי כולו, שעשוי למצוא את עצמו נתון במהרה למעקבים המוניים, הכוללים איסוף של מידע רגיש על אזרחים מן השורה באמצעות כלים טכנולוגיים. זאת, בעוד שפשיעה מאורגנת בחברה היהודית מטופלת באמצעות הכלים הפליליים הרגילים של משטרת ישראל, הנתונים לביקורת ציבורית שוטפת.
לפיכך, דורשת האגודה כי יובהר לכלל הגורמים הרלוונטיים כי פעילות זו אינה בסמכות השירות, וכי יש להורות שמעורבותו במבצע הנוכחי באזור הצפון ובמבצעים דומים תופסק לאלתר.
בונייה הוסיפה: "שב"כ הוא גוף רב עוצמה ובעל סמכויות ביטחוניות חריגות, לרבות מעקבים המוניים חשאיים, מעצרים מינהליים ומניעת מפגש עם עו"ד. ההתעקשות בקרב חברי ממשלה רבים על שילוב השב"כ במאבק זה, מהווה ניצול ציני של משבר הפשיעה בחברה הערבית ושל מצוקת האזרחים הערבים, אשר המשטרה מזניחה מזה שנים, ומחייבת ריסון מידי".