הדו"ח הסודי והארכת מעצר הבית
השבוע הוארך מעצר הבית של חן כהן, הפרוד של ליה, לאחר שהמשטרה הגישה לבית המשפט דו"ח סודי שהצביע לכאורה על התפתחות בחקירה. כשבועיים קודם לכן שוחרר כהן למעצר בית מלא, לאחר שהחוקרים נקלעו ל"מבוי סתום" ולא הצליחו להפריך את האליבי שלו. לפי גרסתו, הוא ישן בבית בזמן שליה חוסלה, כאשר סבתו והמטפלת שלה היו במקום.
במשפחת מלכה התקשו להשלים עם שחרורו ממעצר. עוד קודם לכן התרעמו בני המשפחה על היחס שקיבלו בתחנת משטרת ראשון לציון, שאותו הגדירו מזלזל, וכן על עיכובו של האב למשך שעתיים לאחר שהתפרץ לעבר הוריו של הפרוד, שהגיעו לתחנת המשטרה בעת שנעצר.
"אמרו לנו שאין מי שייקח את התלונה"
על מה שעובר על המשפחה מאז מספר יעקב מלכה: "אי אפשר שאזרח מן השורה יגיע למשטרה להגיש תלונה וירגיש שממידרו אותו מתחילת הדרך. אתה ממתין שעתיים, והיומנאית בתחנת ראשון לציון אומרת לך שאין מי שייקח תלונה. אתה רואה שהמשטרה ריקה ושוממת, ואחרי זה אומרים לנו שהחוקר עסוק.
"במקרה, כשיצאנו מהתחנה, הבן שלי פגש שוטר והציג בפניו את ההודעות. הוא ניהל שיחה עם אחד הגורמים, ואז קראו לנו לחזור ולעלות לחוקר. אתה מצפה ששם תמצא קהל ממתין, ובסוף אתה מגיע ואין כלום, הכול ריק. זה מכעיס. למה גרמתם לנו להמתין כל כך הרבה זמן, ועוד כשאנחנו באים להגיש תלונה על איומים?
"וכאן זה לא נגמר. אני מראה לחוקרת את הטלפון ומציע לה לדבר עם הפרוד של הבת שלי, כדי להרגיע ולהזהיר אותו. היא אומרת לי משהו בסגנון: תתעלם מהטלפון, לא תראה את האיומים וההודעות שלו. נו, זה רציני?". לדבריו, בני משפחה נוספים הגיעו לתחנה בעקבות אירועים שקדמו לרצח. "אחר כך אשתי הלכה, ואחר כך בתי הלכה. היה מקרה שהוא גרם לה לצלקת ברגל בפתיחת דלת בבית, והיא ביקשה להתלונן.
"עין תחת עין, ילד תחת ילדה"
"הוא ירצח את הילדים שלי. הוא אמר שאני אשן עם עיניים פתוחות ושהוא לא יעזוב אותי. 'עין תחת עין, שן תחת שן, ילד תחת ילדה', כשהוא מתכוון כביכול לפגוע בבן שלי, בגלל שליה, לטענתו, מונעת ממנו לראות את הילדה שלהם. זה ממש לא היה נכון".
"כן, מהשעה 20:23 עד לשעה 01:03 בלילה. זה לא נגמר בזה. גם ביום למחרת המשיכו ההודעות".
"ב־23:00 הקצין התורן דרש מליה להגיע לתחנה עם התינוקת, שהייתה אז בת שנה ושבעה חודשים. היא נאלצה להעיר את התינוקת ולהגיע לתחנה. האמנו שזה דחוף וחשוב, ולכן היא לא התווכחה, אבל אחרי זה פשוט התעלמו מאיתנו".
"רק ביום השלישי עניתי לו בהודעה קולית: תפסיק להתחבא מאחורי המקלדת. אם אתה רוצה לדבר, תבוא מולי. את העניינים שלך ושלה תפתרו ביניכם. כמו שהתחתנת איתה, תדע להתגרש בצורה מכובדת".
"הילד שלי חושש, הבת שלי חוששת"
"תראה, הוא תחת צו הרחקה בינתיים. אגיד לך את האמת, הילד שלי חושש, הבת שלי חוששת. כל זאת כי הבעיה היא שהוא משתמש באנשים ולא מגיע בעצמו".
"אני מאמין שהוא יצר את המצב, בכל מקרה".
"הוויכוח הוא בין בני זוג. למה לדעתך אחרים צריכים לדעת את מהות הוויכוח ביניהם? לדעתי הוא פנה אל גורמים בעייתיים, לכאורה, שאיתם היה מעורב, ואמר להם: 'אתם מאוימים, אתם בבעיה, היא לקחה לי את המחשבים".
"המשטרה צריכה לחקור את זה".
"פתאום הפנימו שזה חמור"
"אם אנחנו מתלוננים ולא עושים לו כלום, ורק אחרי שבועיים אולי קראו לו לתחנה, זה בלתי נתפס כשמדובר באיומים ממשיים. כראיה, עכשיו הגישו נגדו כתב אישום. פתאום הפנימו שזה חמור. "אשתי שוחחה בשעתו עם מפקד התחנה ואמרה לו: 'המצב לא טוב, זה הולך ומתדרדר'. מה הם עשו? איזה מנע היה פה? מה היה הטיפול שלהם?".
"הוא היחיד שיש לו אינטרס שהיא תיעלם. יש להם ויכוח כספי, לרבות הלוואה שהיא לקחה בשבילו. היא נתנה לו הרבה כסף והם לא הגיעו לסיכומים. היא ידעה מה הוא עושה בחיים שלו ועם מה התעסק, ולכן החליטה לסיים את הקשר איתו.
"הוא הרגיש כנראה שהוא בבעיה ופנה אל האחרים והלחיץ אותם, כי אחרת אני לא חושב שיש להם סיבה לחסל אותה. אנחנו לא יודעים מה קורה. החומרים והמידע אצלו. הוא כתב לבת שלי: 'אני לא אותו אדם שאת מכירה'. הוא חבר לכל מיני קבוצות ואמר לה: 'היום אני אימפריה'. הוא החליט שהוא רוצה לצאת למלחמה, ואחז בתזה שאנחנו, ההורים, מסייעים לה להרחיק ממנו את הילדה. כתבתי לו: אף אחד לא מרחיק אותך מהילדה ולא ירחיק אותך ממנה לעולם, אבל תגמור הכול כמו גבר".
"אני מצפה שהמשטרה תגיע לאמת"
"תראה, זה ברור. את הכשל החמור עשתה המשטרה, בלי שום צל של ספק, ואני מתכוון לתחנת ראשון לציון. אני מצפה היום שהמשטרה תשכיל להגיע לאמת, רק לאמת".
עם זאת הוא מביע ביטחון בצוות החקירה הנוכחי. "אני שם את הידיים שלי על צוות החקירה של מחוז מרכז שיעשה את העבודה. אני מרגיש שהם עושים את המאמצים. בסוף אנחנו רוצים לדעת מי חיסל את הבת שלנו ובאילו נסיבות. זה לא יחזיר לנו אותה, אבל זה יכול לסדר לנו את הפאזל, לתת לנו כלים להתמודד. לא נוכל לשרוד אחרת".