עוד נכתב כי "החוק מאפשר לממשלה להתעלם מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, למנוע ממנו להציג את עמדתו בפני בתי המשפט, ולפעול ללא אחד ממנגנוני הבקרה המרכזיים המגנים על זכויות האדם ועל שלטון החוק". הם דורשים לבטל את החוק ומבקשים צו ביניים שימנע את כניסת החוק לתוקף עד להכרעה בעתירה.
משמר הדמוקרטיה הישראלית הגישה גם עתירה דחופה לבג"ץ, בדרישה לביטול החוק: "החוק משנה מן היסוד את מעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה כלפי הרשות המבצעת: הממשלה מקבלת לידיה את הכוח להשתחרר מן המגבלה המשפטית המרכזית המוטלת עליה".
עוד נכתב: "במקום שהממשלה וגופי הרשות המבצעת יהיו כפופים לדין כפי שהוא מפורש על ידי היועץ המשפטי לממשלה כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת, הממשלה תוכל לקבוע לעצמה ולכל גופי הרשות המבצעת כי חוות דעתו אינה הדין; במקום שהמדינה תדבר בפני בית המשפט בקול משפטי מוסדי אחד, הממשלה תוכל לשכור לעצמה ייצוג חיצוני שיציג את עמדתה; ובמקום שבית המשפט ייחשף לעמדת הדין של היועץ המשפטי לממשלה גם כאשר הממשלה חולקת עליה, הממשלה תוכל לחסום או להתנות את התייצבותו".
גם התנועה לאיכות השלטון בין העותרים: "החוק מנטרל שומר הסף המרכזי של שלטון החוק בישראל, ומשמעותו המעשית היא שהממשלה תפרש לעצמה את הדין החל עליה, בניגוד לעיקרון היסוד שלפיו הכול כפופים לחוק. עוד מתריעה העתירה מפני סכנה ישירה לעצמאות מערכת אכיפת החוק: החוק מחריג לכאורה את 'תחום המשפט הפלילי' מהתערבות הממשלה, אבל נמנע מלהגדיר מה נכלל בו, כך שתחומים רגישים במיוחד, כמו הפעלת כוח משטרתי נגד מפגינים, עלולים להישאר חשופים להתערבות פוליטית".
עוד נכתב כי "לצד אלה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות אדם חוקתיות ובהן הזכות לכבוד האדם והזכות להליך הוגן, שכן מניעת התייצבות היועץ המשפטי בהליכים עלולה להוביל למצב שבו אדם הניצב מול רשויות המדינה בבית המשפט ימצא מולו רשות שאינה מביאה בפני בית המשפט את כלל המידע הרלוונטי להכרעה בהליך".
התרעות פיקוד העורף