המחוזי הותיר את פסיקת בית המשפט השלום שקבע שכמיסה הוציא נגד ליברמן לשון הרע במספר אירועים. אולם הוא הקטין מעט את סכום פיצויים שעל כמיסה לשלם לליברמן והפחית אותם ל80 אלף שקלים ולמפלגת ישראל ביתנו עוד 10 אלפים שקלים.
ב2022 הגישו ליברמן והמפלגה קובלנה פלילית נגד כמיסה הכוללת שלושה אישומים. על פי כתב הקובלנה שימש ליברמן בעת הגשתה כשר האוצר וכיו"ר מפלגת ישראל ביתנו. כמיסה ששירת בעבר במשטרת ישראל ואף היה פעיל במפלגת ישראל ביתנו בעת הקמתה, ניהל מסע הכפשה במהלכו פרסם נגד ליברמן בפייסבוק, בטוויטר ובראיון ברדיו, דברי לשון הרע כוזבים ושקריים לחלוטין במטרה לפגוע בו, בעיצומה של מערכת בחירות.
הפרסומים של כמיסה זכו לשיתופים ותגובות רבות. בין היתר פרסום "הייתי עוזרו לשעבר של אביגדור ליברמן...זה האיש המושחת והנוכל במדינה. זה האיש שדואג לאנשי עסקים בעלי עניין לעלות מחרים. זה האיש שיכול לקנות חצי ת"א מהכסף שעשה. זה האיש שאמרתי עליו שהוא ראש ארגון פשע. זה האיש שחייבים להעיף אותו מהפולטיקה".
השלום גם דחה את טענות כמיסה לקיומן של הגנות "אמת דיברתי" ותום-לב, ומצא כי הוכחה ה"כוונה לפגוע" שנלוותה לפרסומים, והרשיע אותו בכל המיוחס לו בכתב הקובלנה, עבירות של פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע בקובלים ובכלל זה במטרה לפגוע במשרתו של ליברמן.
בסופו של דבר קבעו השופטים: "הערעורים נדחים, פרט לקבלה חלקית של ערעורו של כמיסה על דרך הפחתת סך הפיצוי הכולל". עו"ד אייל בסרגליק, המייצג את כמיסה, מסר: "לא היה מקום מלכתחילה לפסוק פיצויים חמורים שכאלו ובמיוחד במוסד הקובלנה הפלילית שמזמן היה צריך להיעלם מספר החוקים".
התרעות פיקוד העורף