תחילתה של הפרשה ב-2 במרץ 2025 כאשר ח', ערירית בשנות ה-50 לחייה, חזרה מקניות והתיישבה לנוח על ספסל סמוך לביתה בשל כאבים ונפיחות ברגליים. לדבריה, היא נרדמה במקום, וכשהתעוררה בשעת לילה גילתה כי תיקה נגנב ובו טלפון נייד, ארנק, מסמכים אישיים, פנקס צ'קים ומפתחות דירתה.
ח' פנתה מיד לתחנת המשטרה במגדל העמק, אך לטענתה המתינה כשמונה שעות עד שנגבתה ממנה תלונה. לאחר מכן פנתה לבנק כדי לבטל את פנקס הצ'קים ונסעה לחיפה כדי ללוות כסף לצורך החלפת מנעול הדירה.
כששבה לביתה גילתה כי הדירה נפרצה. על פי תצהירה, נגנבו ממנה עגילי יהלומים בשווי כ־5,000 שקל, סט מצעים חדש, שמיכת חורף וכיסוי מיטה.
כעבור מספר חודשים זומנה לתחנת המשטרה לצורך זיהוי רכוש. בתמונות שהוצגו לה היא זיהתה, לדבריה, את עגילי היהלומים, פריטי המצעים, מפתחות הדירה ומפתחות תיבת הדואר.
במשטרה הודיעו לה כי הרכוש יישאר תפוס עד לסיום ההליך הפלילי נגד החשוד. "אלו מוצגים לצרכי חקירה וכתב אישום" הסבירו לה והרגיעו אותה אחרי שהציגו בפניה את צילום העגילים. לאחר שניתן גזר הדין נגד מי שגנב לה את התכשיטים חפצים נוספים, שבה ח' לתחנה כשהיא מצוידת במסמכים, אך לטענתה לא קיבלה את חפציה.
בהמשך נאמר לה, לדבריה, כי "הודעת שוויתרת על הרכוש שנתפס". אמירה זו של החוקרים הותירה אותה המומה. "מרשתי הכחישה את הטענות וטענה כי מעולם לא ויתרה על העגילים או על שאר הרכוש שאותר על ידי המשטרה". לטענתה, החוקר אף אמר כי בעלה מסר עמדה דומה, אף שהיא רווקה ומתגוררת לבדה.
בביקור נוסף בתחנה נמסר לה, לטענתה, כי החפצים "הלכו להשמדה בטעות". לדבריה, היא הופנתה למטה מחוז צפון לצורך בירור אפשרות לקבלת פיצוי.
עוד דרש עו"ד לשם לבדוק את מחסני המוצגים ואת מערכי האחסון של המשטרה, כדי לברר אם הרכוש עדיין נמצא ברשותה. לדבריו, אם יתברר שהחפצים הושמדו, המשטרה תידרש לפצות את מרשתו במלוא שווים.
עו"ד לשם הוסיף כי הפרשה מעלה שאלה קשה: האם הרכוש אכן הושמד בטעות, או שמא נעלם בדרך אחרת. לדבריו, מרשתו אינה מתכוונת לוותר על זכויותיה ותדרוש תשובות מלאות.
ממשטרת ישראל נמסר כי "נסיבות אובדן המוצג נמצאות בהליך בדיקה כנדרש. עם סיום שלב הבדיקה, ממצאיה יועברו לקורבן".
התרעות פיקוד העורף