המשנה לנשיא העליון, סולברג אמר בדיון: "מדובר בחמש עתירות העוסקות בתיקון לחוק שירות ביטחון. בתיקון נקבעה הוראת שעה - הסדר להקפאת מעצר אכיפה של תלמידי ישיבות. התבקשנו בעתירות להורות על ביטול התיקון. על פי טענות העותרים - נוכח הפגמים בהליך החקיקה, מחמת הפגיעה של התיקון בזכות החוקתית לשוויון ועוד כמה זכויות חוקתיות. ביולי, השופט גרוסקופף נתן צו על תנאי בעתירות וצו ארעי להקפאת כניסת התיקון לתוקף".
סולברג:"תפרט מהם הקריטריונים של בחינת נושא חדש".
ברט: "הועדה יכולה להכניס שינויים בתיקון לחוק (לקראת הקריאות שנייה ושלישית) – לפצל נושאים מסויימים, ועוד שיקול דעת רחב. אבל לפי התקנון אי אפשר לשנות את הנושא של הצעת החוק. אם בוחנים את הצעת החוק לקריאה ראשונה הנושא היה שם 'שילוב תלמידי ישיבות בגיוס לצה"ל, בתעסוקה, שירות לאומי אזרחי לצד צמצום אי השוויון'. היו שם הסדרים מורכבים שנגעו לשיעורי גיוס וסמכויות. אבל בסופו של יום לאחר הליכי חקיקה, הנושא שנחקק הנושא שונה לגמרי - הקפאת הליכי אכיפה. אם כחלק מהסדר כולל נכון היה להכניס סעיף להקפאת הליכי אכיפה - יכול להיות שזה היה בסדר".
ברט: "החוק לא נחקק בהליך שתואם את תקנון הכנסת ולא סעיף חוק יסוד".
השופט גרוסקופף: "בטלות החוק?" ברט: "כנראה שאין ברירה".
ברט: "בדרך כלל אנחנו מגיעים לבית המשפט וטוענים על תוקפו של חוק אבל במקרה שאין דרך להסביר את הליכי החקיקה שעומדים מול חוק יסוד אנחנו חייבים לבוא להסביר את זה לבית המשפט. המסקנה המשפטית כאן ברורה. כשמדובר על הכנסת, זה גוף מיוחד שמורכב מ-120 חכ"ים, לכן אנחנו טוענים טענות של תוקפו של חוק".
הלמן: "החוק הוא לחצי שנה ואנחנו לא בתקופת שלום. תוצאת החוק היא היעדר היכולת לגייס אף אחד שלא יבוא מרצונו".
הוא הוסיף: "שר ביטחון ויו"ר וועדת החוץ והביטחון שניסו לקדם את החוק פוטרו. הם אומרים לנו 'אנחנו לא מתייצבים בדיון כי התוצאה ידועה מראש'. זה נכון, עדיין לא נתקלנו בחוק כל כך בוטה, מבזה ומתועב שקובע דין פלילי לאוכלוסייה מסויימת ולאחרת לא. הסיבה שהממשלה לא פה ושראש הממשלה ברח, ויו"ר הכנסת לא היה, ואין ח"כ בשורה הראשונה פה, היא כי כולם יודעים שזה חוק מתועב שלא יעמוד בשום מבחן שהוא. חוק שלא יכול להישאר".
הברמן: "בסיס השוויון עמד אז לעיני המייסדים והוא מלווה אותנו בכל הרמות עד עצם היום הזה, גם ברמה המשפטית וגם ברמה המוסרית, שלא לדבר על הרמה של היהדות עצמה. כשחוקקו את החוק הם ידעו שלא יעבור".
אחד השופטים בתשובה: "הכנס תמיד מגן על האינטרס הציבורי". לדבריו, אם הכנסת והממשלה טוענים נגד החוק הוא מבקש לתת להם את מבוקשם ולבטלו.
הוא הוסיף: "האדם החרדי יודע שיש מלחמה ויודע שצריכים את זה ומבין את משמעות מלחמת מצווה, אבל הוא לא יכול להתגייס כי התורה אוסרת עליו. בכל מועצות גדולי ישראל אין אחד שהורה שצריך להתגייס במצב הנוכחי. למה אין חוק? בגלל חלק מהעותרים ובגלל בית משפט העליון. כשלקחו לנו את הדירות - שתקנו, את המעונות - לא צייצנו, על היציאה לחו"ל - לא דיברנו, אבל כשזה הגיע למעצרים אנחנו בבעיה – עצור לא יכול לקיים את המצוות".
בשלב הזה השופט סולברג מקריא נתונים שקיבל לידיו: "נעצרו 165 חייבי גיוס. 16 מתוכם בני הציבור החרדי. פחות מ-10% מכלל העצורים. אלו נתוני המדינה. מינואר 2025 עד מאי 2026 - 333 חייבי גיוס נעצרו במעברי גיוס, מתוכם 105 חרדים, שהם פחות מ-30%".
נזכיר באמצע החודש, אושר תיקון לחוק שירות הבטחון בכנסת על ידי הקואליציה. על פי החוק, מתוך "הכרה בחשיבות לימוד התורה" יקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. תוקפה של הוראת השעה, מיום פרסומו של החוק ועד 30 בנוב', כלומר לאחר הבחירות. זמן קצר אח"כ הוגשו שורת עתירות הוגשו בנושא – של "התנועה לאיכות השלטון", "יש עתיד", "ישראל בתנו", "ישראל חופשית" ו"אחים לנשק".
העותרים טוענים כי תכלית התיקון אינה ראויה וכי הוראותיו אינן עומדות בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בשל פגיעתן בזכות החוקתית לשוויון הנגזרת מכבוד האדם, ובשל פגיעתן בעקרונות היסוד של המשטר החוקתי בישראל. כמו כן, נטען כי יש להורות על ביטולו של התיקון נוכח הפגמים החמורים שנפלו בהליך חקיקת התיקון. במסגרת חלק מהעתירות התבקשו צווי ביניים להשעיית כניסתו של התיקון לחוק לתוקף, עד להכרעה סופית בעתירה.
בג"ץ הוציא זו זמני המשהה את כניסת התיקון לתקוף עד להחלטה בעתירות. בנוסף הוא הוציא צו על תנאי שמורה לכנסת ולמשיבים האחרים להתייצב ולטעון מדוע לא יבוטל החוק.
"לחוק הזה אין תקומה משפטית"
גם הייעוץ המשפטי של הכנסת באופן חריג הגישה עמדה לבג"צ נגד החוק: "החוק עוסק ב'נושא חדש' נושא שונה מהנושא שעסקה בו הצעת החוק המקורית. חוק הוראת השעה נחקק אפוא בהליך שאינו תואם את הוראות תקנון הכנסת, וכפועל יוצא מכך - בהליך שאינו תואם הוראות חוק-יסוד: הכנסת. פגם נוסף בהליך החקיקה הוא אי-עמידתו בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין, וזאת בין השאר בשל הקשיים החוקתיים המשמעותיים הקיימים בהצעת החוק, כפי שפירטה היועצת המשפטית לוועדה בהליך החקיקה. נזכיר, כי לאחר ה7.10.23- חל שינוי נסיבות משמעותי בכל הנוגע לצרכי צה"ל, והחלת דין הרציפות דרשה התכתבות של ההסדר הסופי שיגובש עם צרכים עדכניים אלו. בשל כך, הליך החקיקה נדרש לסטנדרט גבוה במיוחד, שהליך חקיקתו של חוק הוראת השעה לא עמד בו".
"ההתנהלות מתסיסה את האווירה ועלולה להוביל למלחמת אחים"
"ההתנהלות מתסיסה את האווירה בציבור ועלולה להוביל להיפוך מגמה וחלילה אף למלחמת אחים בעיצומה של מלחמה רב זירתית. הממשלה סבורה כי האופן בו מנוהל ההליך דנא כאשר שופט תורן בבית המשפט העליון מוציא צו ארעי שמקפיא חקיקה ראשית של הכנסת על בסיס כתבי טענות של העותרים ועוד בטרם קיבל את עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת – מפר ברגל גסה את עיקרון הפרדת הרשויות. הפחתת העומס על המערך הלוחם בצה"ל תגיע דרך גיוס חרדים ולא דרך מעצרים של תלמידי ישיבות", טען פוקס.
התרעות פיקוד העורף