במשטרה טוענים כי המאבק אינו מסתיים במעצר עצמו. המחסור במקומות כליאה, לצד החלטות שיפוטיות המשחררות לעיתים עצורים בערבויות, מקשה לדבריהם על יצירת הרתעה ארוכת טווח. מעבר לסיכון הביטחוני, במשטרה רואים בשב"חים גם גורם משמעותי בפשיעה הפלילית - מגנבות כלי רכב והתפרצויות לבתים ועד שוד ועבירות רכוש נוספות.
בתוך התמונה הארצית בולט במיוחד מחוז תל אביב. לא רק העיר עצמה, אלא מרחב גדול הכולל גם את יפו, חולון, בת ים, הרצליה, רמת השרון, רמת גן, בני ברק, קריית אונו, גני תקווה, סביון, יהוד, אור יהודה וגבעת שמואל.
568 עסקים נסגרו מתחילת השנה - 111 מהם במחוז תל אביב
מנתוני המשטרה עולה כי מתחילת ינואר 2026 ועד היום נסגרו ברחבי הארץ 568 עסקים בעקבות העסקה או הלנה של שוהים בלתי חוקיים. במחוז תל אביב לבדו נסגרו בצו מינהלי 111 עסקים, ובאותה תקופה נכלאו 1,109 שב"חים לצורך המשך חקירה. בכיר במשטרה מסביר כי מספר השוהים הבלתי חוקיים שנתפסו בפועל גבוה יותר, משום שחלקם מורחקים למחסום מבלי שנפתח נגדם הליך מעצר מלא.
"אני אומר לך, זה גרוסו מודו, כי יש שב"חים שלפעמים נעצרים ומעבירים אותם למחסום בלי להמשיך בהליך מעצר, בעיקר בגלל מחסור במקומות כליאה ועוד הרבה סיבות אחרות", הוא אומר. כשנשאל היכן נעצר המספר הגדול ביותר של שב"חים, תשובתו הייתה ברורה: "בתל אביב".
האם תל אביב הפכה ל"בירת השב"חים"? הבכיר נזהר מהכותרת הזאת, אך מסביר מדוע המחוז מושך אליו מספר גדול כל כך של שוהים בלתי חוקיים. "אני לא רוצה לקרוא לזה בירת השב"חים, אבל מטבע הדברים תל אביב היא מוקד עניין. זה מטרופולין של עסקים, בילויים ואתרים שמושכים קהל. לתל אביב נכנסים ויוצאים יותר ממיליון איש ביום. יש פה עבודה, מגורים, ים, תרבות, ספורט - הכול מגיע לכאן". לדבריו, אותה משיכה מסבירה גם מדוע מספר העסקים שנסגרו במחוז גבוה יותר מבכל אזור אחר.
המציאות המקבילה בדרום העיר
במשטרה מדגישים כי הסיכון אינו מסתכם בעצם הכניסה ללא היתר. מבחינתם, כל שוהה בלתי חוקי שלא עבר בדיקה ביטחונית עלול להפוך לסיכון, גם אם מטרתו המקורית הייתה למצוא עבודה. "שב"ח יכול להיות בפוטנציאל גם מפגע או מחבל", אומר הבכיר. "הוא נכנס בדרך לא חוקית, בדרך עקלקלה, ולא נבדק. אנחנו לא יודעים עם מה הוא נכנס ומאיפה. מרגע שהוא כבר בתוך הארץ, האחריות לאתר אותו ולטפל בו חלה על המשטרה".
לדבריו, לצד הסיכון הביטחוני מתקיים גם קשר משמעותי לפשיעה פלילית. "אני יכול להגיד לך שכמעט כל ערב, כל לילה, נעצר שוהה בלתי חוקי עם רכב גנוב. הם מבצעים התפרצויות, גונבים כלי רכב ואופניים חשמליים, עוסקים בשוד ובעבירות נוספות. מדובר במחולל פשיעה חד-משמעי". הבכיר מבהיר כי אין בידי המשטרה נתון מדויק על שיעורם בכלל מקרי הפשיעה, אך לדבריו לשוהים בלתי חוקיים יש "חלק נכבד מאוד" בעבירות אלימות ובעבירות פע"ר - התפרצויות לבתים, גנבות כלי רכב ועבירות רכוש.
המאבק המשטרתי מתמקד לא רק בשב"חים עצמם, אלא גם במי שמאפשרים את שהותם: המסיעים, המלינים והמעסיקים - המכונים במשטרה "שלושת המ"מים". "זו עבירה פלילית חמורה", מדגיש הבכיר. "מעסיק שלוקח סיכון צריך להבין שמעבר לסיכון הביטחוני יש גם סיכון כלכלי אדיר. מסעדה שמעסיקה שב"ח מסכנת את הסועדים, את העובדים ואת הלקוחות שלה, וגם מסתכנת בסגירת העסק ל-30 יום".
לדבריו, המשטרה נוקטת מדיניות של "אפס סובלנות": עסקים נסגרים בצווים מינהליים, כלי רכב ששימשו להסעת שב"חים נתפסים, ומעסיקים שחוזרים על העבירה עלולים להיתקל בצעדים מחמירים יותר. "יש עסק שנסגר ל-30 יום, נפתח, ואז שוב מעסיק שב"חים. במצב כזה אתה כבר מבין שמדובר באדם שלא למד את הלקח, ואז הולכים איתו עד הסוף ובמלוא חומרת הדין".
לצד המאבק בשוהים הפלסטינים שנכנסו ללא היתר, מתמודדת תל אביב גם עם סוגיה אחרת לחלוטין: ריכוז גדול של מבקשי מקלט, עובדים זרים חוקיים ועובדים שאשרת השהייה שלהם פקעה. מדובר באוכלוסיות שונות מבחינה משפטית ומעשית, אך בחיי היום-יום של שכונות דרום תל אביב הן נשזרות לעיתים באותו ויכוח על ביטחון אישי, תשתיות, חינוך ואכיפה.
מספר דומה, 9,430 בני אדם, הוגדרו עובדים זרים המתגוררים בתל אביב ללא אשרה בתוקף - גם הם כ-38% מהאוכלוסייה הזרה בעיר. נוסף עליהם מתגוררים בתל אביב כ-5,820 עובדים חוקיים בתחום הסיעוד, מתוך כ-163,350 ברחבי הארץ. עוד עולה מהנתונים כי 54% ממבקשי המקלט ומחסרי המעמד בעיר מרוכזים בשכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה. אלא שבקרב פעילים ותושבים בשטח, הירידה המספרית אינה מורגשת בהכרח בחיי היום-יום.
"התחושה היא של חבית נפץ"
לדבריה, לצד מבקשי המקלט קיימים בשכונות גם סוחרי סמים, משתמשי סמים וחסרי בית, ובהם ישראלים וזרים כאחד. בתקופת הקיץ, היא מוסיפה, ילדים ובני נוער רבים מסתובבים ברחובות ללא מסגרת קבועה, ולעיתים נוצרים חיכוכים ואירועי ונדליזם. "אני לא רואה עלייה בביטחון האישי של תושבי השכונות", היא אומרת.
להערכתה, בשכונת נווה שאנן מרבית התושבים הם מבקשי מקלט, בעיקר מאריתריאה; בשכונת התקווה הם מהווים קבוצה גדולה, ובשפירא - לדבריה - שיעורם מתקרב למחצית מהאוכלוסייה. פז מצביעה גם על תופעה נוספת: עובדים זרים שמגיעים לישראל באשרה חוקית, אך עוזבים לאחר זמן קצר את המעסיק שלשמו הובאו ומתחילים לעבוד באופן פרטי.
"הם מגיעים לעבודה בסיעוד, אבל מגלים שבעבודה פרטית בסיעוד או במשק בית אפשר להרוויח יותר", היא טוענת. "אני מעריכה שכ-20% מהעובדים הזרים שהגיעו לאזור כבר אינם חוקיים. חייבים משטרת הגירה שתבצע אכיפה". לדבריה, לצד ההתעלמות ההדדית שקיימת בדרך כלל בין האוכלוסיות, מתרחשים לעיתים חיכוכים שעלולים להידרדר במהירות. "אפילו מילה מיותרת עלולה להפוך לאירוע אלים. התחושה היא של חבית נפץ".
פז מציינת כי מדי שנה עוזבים את ישראל, להערכתה, כ-1,500 מבקשי מקלט מאריתריאה, אך לטענתה מקומם מתמלא בעובדים זרים שאיבדו את מעמדם החוקי. היא מצביעה גם על תופעת חסרי הבית ומקבצי הנדבות בצמתים ברחבי העיר, ומצהירה כי בכוונתה להעלות מחדש את מצב שכונות דרום תל אביב לסדר היום הפוליטי לקראת הבחירות.
"אחרי שהפריימריז במפלגות יסתיימו, נדרוש שהסיוע לשכונות בדרום תל אביב יעמוד במרכז מערכת הבחירות. אמשיך להיאבק עד שיהיה כאן ביטחון אישי".
עם זאת, בן טובים מבהיר כי מבחינתו הבעיה אינה נוגעת רק למבקשי מקלט או לעובדים זרים. "יש גם ישראלים, יש סחר בסמים, משתמשי סמים, חסרי בית ומקבצי נדבות. אין לי כאן תחושת ביטחון אישי, ולכן החלטתי לעבור לרמת גן".
מסלאווי מספר כי כבר בתקופתו כחבר מועצת העיר התריע שהמצב הולך ומחמיר. "לצערי, זה מה שקרה. יש תחושה של חוסר ביטחון". עם זאת, הוא מזכיר גם את התלות של ענפים מסוימים בעיר בכוח העבודה הזר. בענף המסעדנות, המשווע לעובדים, מועסקים רבים בשטיפת כלים, ניקיון ועבודות פיזיות אחרות.
מסלאווי אינו מקבל את הטענה שאין ישראלים שמוכנים לעבוד בעבודות האלה. "שישלמו יותר לישראלים, ואז לא יהיה מחסור", הוא אומר. "אנשים עומדים בתור כדי לעבוד באגף התברואה בעירייה, כי שם משלמים שכר סביר. ברגע שישלמו יותר, ישראלים רבים ילכו לעבוד גם בענף המסעדנות".
המשטרה: "לא פשוט להתמודד עם התופעה הזאת"
אלא שגם הוא מודה כי מדובר במאבק שאינו נגמר. "לא פשוט להתמודד עם התופעה הזאת, כי אנחנו כל הזמן רואים שיש עוד ועוד". וכך, בין נתוני המשטרה על שוהים בלתי חוקיים, נתוני העירייה על אוכלוסיית הזרים והעדויות הקשות של תושבי דרום תל אביב, מתבררת תמונה מורכבת: המספרים משתנים, עסקים נסגרים, מבצעים נערכים - אבל עבור לא מעט תושבים, תחושת הביטחון עדיין רחוקה מלחזור.
התרעות פיקוד העורף