תוך כדי השיח, נהג דביר באופן שיטתי לפנות אליהן באופן מיני ולשאול שאלות אישיות ואינטימיות על מצב הזוגיות שלהן, ניסיון מיני קודם, העדפות מיניות ועוד, ובמקביל בירר מה מצבן הכלכלי ומה יכולתן לעמוד בתשלומי שכר הטרחה בסך אלפי שקלים עבור שירותיו המשפטיים.
מרבית המתלוננות חשפו במסגרת השיח בינהם את מצוקתן הנפשית שנבעה מגילן הצעיר, מצבן הסוציו-אקונומי וההליך בפניו עמדו במסגרת שירותן הצבאי, שהתווסף לקשיים שלהן. באופן שיטתי, ובעודו ער למצוקתן הנפשית והכלכלית של המתלוננות, אמר להן עו"ד דביר כי ניתן "להסתדר" בסוגיית הייצוג והציע להסדיר את ייצוגו "בדרך אחרת", באמצעות מתן "טובות הנאה".
בתמורה לקיום יחסי מין או ביצוע אקטים מיניים עמו, הציע להן קיזוז בשכר טרחה בסכומים שנעו בין 10,000-2,000 ₪. לעיתים, נקב בסכומים קונקרטיים בתמורה לביצוע האקטים המיניים, ואף שלח "מחירון", המפרט את ערכו של כל אקט מיני בו ייקחו חלק. כך למשל, שאל את אחת המתלוננות איך היא רוצה שייצג אותה אם היא לא מוכנה לקיים עמו יחסי מין, וכן שאל צעירה אחרת: "אם אשחרר אותך היום, יגיע לי פיצוי?"
באחד המקרים, ובאצטלה של פגישה מקצועית, הסיע עו"ד דביר את אחת המתלוננות לביתו ולאחר העלאת ההצעות בפניה, כפה עליה אקטים מיניים בכוח, תוך התעלמות מהתנגדויותיה המפורשות. בחלק מהמקרים, בזמן שהיה אמון על ייצוגן של מתלוננות בהליך המעצר, ביצע בהן אקטים מיניים ללא הסכמתן, בין היתר, במהלך פגישות היוועצות בחדרים ייעודיים בבית המעצר.
בכתב האישום ציינה הפרקליטות כי הוא עשה כן, על אף שהיה מודע להיעדר הסכמתן החופשית של מתלוננות לקיום האקטים המיניים עימו, תוך ניצול מצוקתן שאף הוחמרה בעקבות הכליאה ותוך ניצול תלותן בו ובדידותן בשל המעצר.
לאחר שחלק מהנפגעות אזרו אומץ רב והגישו תלונה במשטרה, הפעילה ימ"ר מרכז, באישור הפרקליטות, סוכנת משטרתית, שגם עמה ניהל עו"ד דביר שיח אינטימי ארוך והציע לה הצעות מיניות תוך ניצול מצוקה. כזכור, בית המשפט קיבל לאחרונה את בקשת הפרקליטות והורה על מעצרו של עו"ד דביר, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.