מלול, בת קיבוץ גבת, שיחגוג השנה 100 שנה להיווסדו, מוכרת בקהילה כמי שחזרה לפני כשנתיים כדי לטפל באמה החולה. חבריה מתארים אותה כאישה עצמאית, אחראית ושקולה, שבמשך השנים חיה ועבדה בארץ ובחו”ל. לאחר שירותה הצבאי יצאה לעבוד באוסטרליה, בהמשך מילאה תפקידי ניהול ואף ניהלה עסקים פרטיים. בתקופה האחרונה כבר החלה לבחון הצעות עבודה לקראת חזרתה לשוק התעסוקה.
אלא שלדבריה, הכול השתנה ברגע אחד. ״החלטתי לדבר כי אני רוצה צדק”, אמרה בריאיון ל”מעריב”. "אני לא מחפשת פרסום ולא רציתי להיחשף בדרך הזאת. אבל אני מרגישה שאם אני אשתוק, שום דבר לא ישתנה”. בריאיון סיפרה גם על התחושות שמלוות אותה מאז. ״זה הבית שלי. המקום שתמיד הרגיש לי הכי בטוח בעולם. היום אני מפחדת לצאת ממנו”, אמרה. "בום. הכול נקטע. אני בניתוק רגשי. יש רגעים שאני עדיין מקווה שכל זה היה סיוט ושאתעורר ממנו, אבל המציאות לא נותנת לי לשכוח. אני בחרדות. החיים שלי השתנו לגמרי”.
בריאיון סיפרה גם על התחושות שמלוות אותה מאז. ״זה הבית שלי. המקום שתמיד הרגיש לי הכי בטוח בעולם. היום אני מפחדת לצאת ממנו”, אמרה. "בום. הכול נקטע. אני בניתוק רגשי. יש רגעים שאני עדיין מקווה שכל זה היה סיוט ושאתעורר ממנו, אבל המציאות לא נותנת לי לשכוח. אני בחרדות. החיים שלי השתנו לגמרי”.
יותר מחודש לאחר הגשת התלונה, החקירה עדיין נמשכת. מלול מותחת ביקורת חריפה על התנהלות החקירה וטוענת כי בימים הראשונים לאחר האירוע לא נוצר עמה קשר מצד החוקרים. לדבריה, רק לאחר כשבוע זומנה למסור עדות, שנמשכה פחות משעה.
מאז, היא מספרת, ניסתה מספר פעמים להשלים פרטים נוספים שנזכרה בהם בהמשך, אך לטענתה לא התאפשר לה לעשות זאת. עוד היא טוענת כי ראיות שלדבריה עשויות היו להיות משמעותיות לחקירה, ובהן הכוס שממנה שתתה, התיק, הבגדים, הכפכפים והכובע שנותרו בזירה, לא נאספו במועד. "אני לא מרגישה מוגנת כאזרחית במדינה הזאת”, היא אומרת. "אני מרגישה שאפשר לבצע עבירות כל כך חמורות ולהמשיך להסתובב חופשי. אני רק רוצה שהאמת תתברר, שכל פעולות החקירה יבוצעו ושכל מי שצריך להיחקר, ייחקר".
"היו מי שביקשו ממני למחוק"
אחת התגובות הבולטות הייתה של "נטלי” (שם בדוי), שכתבה: "הגיע הזמן שהבושה תעבור צד”. לדבריה, היא מקווה שמלול תזכה לתמיכה, לחיבוק ולשיקום, וכי רשויות האכיפה ימצו את החקירה עד תום. עוד כתבה כי ציפתה לתגובה אמפתית יותר מצד הקהילה כלפי המתלוננת.
מגיבה אחרת כתבה: "הלב נשבר לקרוא את הסיפור הזה. אני מקווה שאופל תקבל את כל התמיכה שהיא צריכה, ושכל מי שיימצא אחראי במסגרת החקירה ייתן את הדין”.
בקבוצות השונות עלו גם קריאות לחשוב כיצד ניתן לסייע למלול באופן מעשי. אחת המגיבות כתבה כי אם יש דרך שבה הקהילה יכולה לעזור, היא מקווה שמלול תשתף בכך, משום שלדבריה "הרבה אנשים רוצים להיות שם בשבילה”.
תגובה נוספת שזכתה לעשרות סימני תמיכה קראה להגברת המעורבות הציבורית סביב הטיפול בעבירות מין. "נשים יקרות, האם יש דרך שבה אנחנו, כקהילה, יכולות לוודא שהחקירה תמוצה ושהנפגעות יקבלו את כל התמיכה שהן צריכות? ביחד אנחנו כוח”, כתבה.
לצד התמיכה, היו גם תגובות נזעמות שביטאו את תחושת הזעזוע מהפרשה. אחת המגיבות כתבה כי "הלב נשבר והדם רותח”, והביעה תקווה שהחקירה תושלם במהירות וכי אם יימצאו אשמים, ייענשו במלוא חומרת הדין. היא הוסיפה כי המדינה חייבת להמשיך ולחזק את המאבק בעבירות מין ואת ההגנה על נפגעות.
גם חברותיה הקרובות של מלול מספרות על היקף התמיכה שקיבלה מאז החשיפה. "שירלי” (שם בדוי), אחת מחברותיה, סיפרה כי הטלפון שלה "לא הפסיק לצלצל”. ״קיבלתי המון הודעות תמיכה באופל”, אמרה. "אנשים התקשרו, כתבו ושאלו איך אפשר לעזור לה”.
עם זאת, לדבריה, לצד ההזדהות היו גם מי שביקשו להסיר את הכתבה מקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ.
"אחרי ששיתפתי את הכתבה, היו מי שביקשו ממני למחוק אותה בטענה שילדים עלולים להיחשף לתוכן. לא מחקתי. אם אופל החליטה לספר את הסיפור שלה, צריך לכבד את ההחלטה שלה”. לדבריה, דווקא הוויכוח הזה הוביל לדיון רחב עוד יותר בקהילה. ״קבוצת הוואטסאפ פשוט לא נרגעה”, היא מספרת. "מצד אחד אנשים רצו להגן על הילדים, מצד שני היו הרבה מאוד אנשים שאמרו שאסור להשתיק את הסיפור ושצריך לעמוד לצד אופל”.
גם "לינוי” (שם בדוי), חברה נוספת, מתארת את השינוי שעבר על חברתה. ״זו פשוט לא אותה אישה שהכרתי”, אמרה. "היא הרבה יותר שקטה ומסוגרת. היא כמעט לא יוצאת מהבית. אנחנו רק רוצים שהיא תרגיש שיש מי שעומד לצדה”.
מאז הפרסום, כך מספרים תושבים, השיח בקהילה נמשך כמעט ללא הפסקה. חלק מהתושבים מביעים תמיכה חד משמעית במלול, אחרים מדגישים כי יש להמתין למיצוי החקירה ולהימנע מחריצת דין מוקדמת. למרות חילוקי הדעות, נדמה כי הפרשה הפכה לנושא המרכזי שמעסיק בימים אלה את הקהילה.
"הקיבוץ אינו מוסר התייחסות למקרים פרטניים"
מקיבוץ גבת נמסר: "קיבוץ גבת רואה חשיבות עליונה בשמירה על מוגנות, ביטחון ורווחת חבריו ותושביו. הקיבוץ פועל באמצעות הגורמים והמנגנונים המוסמכים בו, באחריות, ברגישות ותוך שמירה על פרטיות כל המעורבים. הקיבוץ אינו מוסר התייחסות למקרים פרטניים.”
ממשטרת ישראל נמסר: ״עם קבלת התלונה, נפתחה חקירה במסגרתה בוצעו ומבוצעות פעולות חקירה מגוונות ונאספו ראיות, שאין זה המקום לפרט אודותיהן, לנוכח החקירה המתנהלת.״