"זאת אומרת, הוא היה מאוים, הוא חשב שעומדים להרוג אותו ולדקור אותו על ידי הסכין, הוא התקרב אליו, גם לאחר שהוא שלף את האקדח, הוא המשיך להתקרב אליו כדי לדקור אותו וכו' וכו' וכו', ועוד מרכיבים, ורק אז הוא ירה, אלא שהוא ירה יותר מדי יריות. לא מידתי, אמר השופט".
"הם לא ידעו את זה. רק בגיל שש, אחרי שהוא נגח כבר בפניה של הגננת שלו ושבר את השיניים שלה ואחרי שהוא ניסה לשרוף את הבית שלו כמה פעמים, הם הבינו. הייתה ילדות מאוד קשה ואיומה, ובכל זאת הם טיפלו בו כל הזמן".
"האב חלה בינתיים במחלה אוטואימונית מסוימת שגורמת לנזקים מוחיים, והוא היה הרבה יותר חלש, עם משקל מאוד נמוך, כעלה נידף בעצם. באותו שבוע שעומרי ברח הוא היה ללא תרופות, וזה גרם לכך שהוא בסופו של דבר חשב לדקור את אביו ואביו ירה בו.
"צריך להבין, יש חוות דעת מהשבוע האחרון לחייו של עומרי, שאמרו עליו שהוא פצצה מתקתקת. מאוד חששו מפני עומרי ומפני מה שהוא יכול היה לעשות".
הראיון המלא עם עו"ד עופר ברטל מחכה לכם עכשיו בפודקאסט "מעריב".