עוד נקבע בחוק כי שר המשפטים ימנה "ממונה" שיכריע בין מח"ש לבין גוף חקירה או תביעה אחר בשאלה האם להעביר תיק מגורם אחר למח"ש. בינתיים, ראשת מח"ש קרן מנחם סיימה את תפקידה, והמחלקה פועלת עם ממלא מקום.
תחילה היא מסבירה כי מינוי כל חברי הוועדה לבחירת ראש מח"ש טרם הושלם. לאחר מכן היא מזהירה מפוליטיזציה של הוועדה: "עולה כי נוסף למנכ"ל משרד המשפטים ולנציג שמינה שר המשפטים, אף הנציג השלישי מונה במעורבות משמעותית של איש אמונו של השר, על יסוד בחינת המועמד היחיד שהעביר לנציב".
עוד נכתב: "ככל הידוע שר המשפטים ומנכ"ל המשרד מתכוונים לקדם בעיצומה של תקופת הבחירות ולקראת הבחירות מינויים לשני תפקידים מהמרכזיים והרגישים ביותר במערכת אכיפת החוק, תוך פוליטיזציה בעריכת המינויים".
בהרב-מיארה הוסיפה: "יתרה מכך, המינוי של כל אחד מתפקידים אלה אינו עומד בפני עצמו, אלא משקף את הוצאתו אל הפועל של שינוי רחב היקף באופן תפקודה של מערכת אכיפת החוק, שלעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית יפגע באופן קשה בעקרונות יסוד של אכיפת חוק מקצועית, שוויונית וא-פוליטית; וכן ייצור באופן מיידי, החל מרגע המינוי, אפקט מצנן קשה והרתעה בקרב שוטרים, חוקרים ותובעים, ויפגע בפעילותה של היחידה הקיימת".
עוד נמסר כי החוק מוצג ככזה שייכנס לתוקף לאחר הבחירות, וכי בתקופת הבחירות יבוצעו רק פעולות מקדמיות להיערכות להקמת היחידה. אלא שלדברי היועצת המשפטית לממשלה, בפועל מדובר במראית עין, משום ש"ליבת התיקון נכנסת לתוקף ובפועל השפעתו של החוק מיידית".
לדעתה: "הימנעות מעריכת המינויים בתקופת הבחירות לא תגרום לחלל שלטוני, משום שישנה יחידה קיימת ופועלת לחקירות שוטרים, תחומי אחריותה מטופלים והסמכויות עליהן היא מופקדת מיושמות, ובראשה עומד ממלא מקום, פרקליט בכיר ובעל ניסיון רלוונטי רב שנים. ההיפך הוא הנכון, ביצוע המינויים בעת הזאת יפגע בתפקודה של מח"ש בתקופת הבחירות".
היא מסכמת: "נקודת המוצא היא שככלל יש להימנע במהלך תקופת בחירות ממינויים קבועים לתפקידים ציבוריים ולהותיר את המינוי לשיקול דעתה של הממשלה הבאה, אלא אם יש במינוי צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה - יצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב". בג"ץ יקיים דיון ויכריע בהמשך גם בשאלה האם ניתן לקדם את המינויים הללו כעת, וגם בעתירה לפסילת חוק מח"ש החדש.
התרעות פיקוד העורף