העמדה הזאת מעוררת קושי שכבר תפס מקום מרכזי בתגובות שהוגשו בעקבותיה. בהרב-מיארה מתארת את המשך העיכוב בחקירת 7 באוקטובר כמצב חריג ביותר ומזהירה מפני המחיר שחלוף הזמן עלול לגבות מחקר האמת, ובאותה תגובה ממש מגיעה למסקנה שיש לדחות פעם נוספת את ההכרעה. הדחייה עשויה להימשך זמן רב יותר מתקופת הבחירות עצמה, שכן הממשלה הבאה תוכל להידרש לסוגיה רק לאחר שתכונן.
בתגובתה מדגישה היועמ"שית כי נסיבות 7 באוקטובר והמלחמה הן חריגות וקיצוניות במידה המצדיקה חקירה עצמאית, מקצועית ומנותקת ככל האפשר מהדרג הפוליטי. ועדת חקירה ממלכתית, במתכונתה הקבועה בחוק, מחזיקה בסמכויות חקירה רחבות ונהנית מעצמאות מוסדית. תכליתה, לפי העמדה שהציגה, היא להגיע לחקר האמת, להפיק לקחים מערכתיים ובמידת הצורך גם לברר אחריות אישית לכשלים.
לעצמאותה של הוועדה מייחסת היועמ"שית חשיבות מיוחדת בחקירת 7 באוקטובר. פעולותיהם ומחדליהם של הדרג המדיני ושל גופי המדינה עשויים לעמוד לבדיקתה, ולכן לשיטתה יש חשיבות לכך שהגורמים הנחקרים לא יהיו אלה שיקבעו בפועל מי יחקור אותם. בסוגיה הזאת נעוצה גם אחת המחלוקות המהותיות בינה לבין הממשלה, שביקשה לקדם מנגנון חקירה אחר.
בהרב-מיארה מתייחסת בתגובתה גם לזמן הרב שכבר חלף. כשנתיים ועשרה חודשים עברו מאז מתקפת 7 באוקטובר, והממשלה טרם קיבלה החלטה סופית על מנגנון החקירה. היועמ"שית מתארת את המצב כחריג ביותר ומזהירה כי השיהוי עלול לפגוע באפקטיביות של החקירה שתתקיים לבסוף וליצור נזק ראייתי.
לחלוף הזמן עשויות להיות השלכות מעשיות על החקירה עצמה. ככל שהחקירה מתרחקת ממועד האירועים, עלולים להתעורר קשיים באיסוף החומר, בשחזור תהליכי קבלת ההחלטות ובבירור העובדות במלואן. התוצאה היא שחקירת המחדל הלאומי החמור בתולדות המדינה טרם החלה, בשעה שהזמן החולף עלול להכביד על עבודת מי שיידרשו בעתיד לברר את שאירע.
חרף האזהרות האלה, היועמ"שית סבורה כי בנקודת הזמן הנוכחית אין מקום לחייב הכרעה מיידית. ישראל מצויה בעיצומה של תקופת הבחירות לכנסת ה-26, ולפי הפסיקה, ממשלת מעבר או ממשלה יוצאת נדרשת לנהוג באיפוק ובריסון בקבלת החלטות משמעותיות. לאחר שהממשלה הנוכחית לא הכריעה בסוגיה במשך כל התקופה שחלפה, עמדת בהרב-מיארה היא שכעת ראוי לאפשר לממשלה הבאה לדון בה ולקבל החלטה.
ההצעה שהוגשה לבג"ץ אינה קובעת מראש מה תהיה אותה החלטה. בהרב-מיארה אינה מבקשת מבית המשפט להורות כבר כעת לממשלה הבאה להקים ועדת חקירה ממלכתית. לפי הצעתה, ככל שבית המשפט ימצא לנכון, המדינה תגיש הודעת עדכון נוספת בסמוך לאחר כינון הממשלה החדשה. באופן הזה תוכל הממשלה שתקום לקבל החלטה בסוגיה, והעתירות המונחות בפני בג"ץ יוכלו להישאר תלויות ועומדות עד שיתברר כיצד תפעל.
מבחינת התוצאה המיידית, עמדת היועמ"שית ועמדת הממשלה מובילות בשלב הזה לאותו מקום: שתיהן מבקשות מבג"ץ שלא לכפות כעת פתרון. בכך, עם זאת, מסתכמת ההסכמה ביניהן. הנימוקים שהציגו שונים, והמחלוקת ביניהן בשאלת מנגנון החקירה נותרה עמוקה.
הממשלה טענה כי אופן חקירת אירועי 7 באוקטובר נמצא בלב מחלוקת פוליטית בין המפלגות המתמודדות בבחירות, וכי בנסיבות שנוצרו ראוי שגם בית המשפט ינהג באיפוק ובריסון. בהרב-מיארה אינה נשענת על הנימוק הזה. תגובתה מתמקדת בכללים החלים על פעולתה של הממשלה בתקופת בחירות, ובה בעת היא ממשיכה להכיר בסמכותו העקרונית של בג"ץ לבחון את אי-הקמת הוועדה.
המחלוקת המהותית נוגעת לזהותו ולאופיו של הגוף שיחקור. הממשלה קידמה בכנסת מודל חדש של "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית", במתכונת השונה מוועדת חקירה ממלכתית לפי החוק הקיים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-6 ביולי, אולם הליך החקיקה לא הושלם לפני יציאת הכנסת לפגרת הבחירות.
הממשלה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה לפעול בכנסת הבאה להחלת דין רציפות על ההצעה, מה שיאפשר להמשיך את הליך החקיקה מהמקום שבו הופסק.
בהרב-מיארה מוסיפה לעמוד על יתרונותיו של המנגנון הקיים בחוק - עצמאותו, מקצועיותו וניתוקו מן המערכת הפוליטית. משום כך אין בעמדתה הנוכחית משום קבלה של המתווה שקידמה הממשלה. ההסכמה המעשית ביניהן בשלב הנוכחי נוגעת להימנעות מהכרעה מיידית בבג"ץ; בשאלת הגוף שצריך לחקור את האירועים, עמדותיהן נותרו שונות.
ההחלטה עוברת כעת לבג"ץ. אימוץ עמדת היועמ"שית פירושו שההמתנה לא תסתיים ביום הבחירות, שכן הממשלה החדשה תצטרך תחילה לקום. התהליך עשוי להימשך שבועות ואף יותר. לאחר כינונה תוכל הממשלה להודיע כיצד בכוונתה לפעול, ובהמשך עשויה המדינה להגיש לבית המשפט את הודעת העדכון שמציעה בהרב-מיארה.
אם השופטים יחליטו שלא להמתין, הם יידרשו לשאלה המשפטית והציבורית הרגישה ביותר בתיק: האם שיהוי של כמעט שלוש שנים מצדיק התערבות שיפוטית, למרות שיקול הדעת הרחב הנתון לממשלה בתחום הזה.
בחירה של בג"ץ להמתין תעביר חלק ניכר מן המאבק לזירה הפוליטית. שאלת מנגנון החקירה תעמוד בפני המפלגות במהלך הבחירות ובפני הממשלה שתקום אחריהן: האם להקים ועדת חקירה ממלכתית במתכונת הקבועה בחוק, שבה תומכת היועמ"שית ושאותה דורשים העותרים והמשפחות, או לבחור במנגנון אחר.
חלוף הזמן עומד בלב המחלוקת הנוכחית. בהרב-מיארה מזהירה כי הוא עלול לפגוע בראיות וביכולת להגיע לחקר האמת. הממשלה, שהגיעה אל מערכת הבחירות מבלי שהכריעה בשאלת החקירה, מבקשת להמתין. כעת מציעה גם היועמ"שית להותיר את ההחלטה לממשלה הבאה, אף שהנימוקים שהיא מציגה לכך שונים מאלה של הממשלה.
הרקע למכתב היועמ"שית
בג"ץ לא אימץ באותו שלב את האפשרות הזאת ולא סגר את התיק. השופטים הורו לממשלה להגיש הודעת עדכון בדבר המתווה לחקירת האירועים, וציינו כי העובדה שבחלוף יותר משנתיים וחצי מן האסון עדיין לא נקבע מנגנון חקירה מעוררת "קושי משפטי ניכר".
לאמירה הזאת עשויה להיות חשיבות כאשר השופטים יידרשו כעת לעמדות שהוגשו להם. לממשלה מסור שיקול דעת רחב מאוד בשאלה אם להקים ועדת חקירה ממלכתית, ומתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטה מסוג זה מצומצם. עם זאת, בג"ץ כבר הבהיר כי החלטה שלא להקים ועדה אינה חסינה מביקורת שיפוטית. שאלת ההתערבות מקבלת משקל נוסף כאשר חולפת תקופה ממושכת והממשלה אינה מקבלת החלטה סופית לכאן או לכאן.
הפער בין האזהרות מפני השיהוי לבין המסקנה שיש להמתין עמד במוקד הביקורת על תגובת היועמ"שית. התנועה לאיכות השלטון טענה כי אם כל יום שחולף עלול לפגוע בראיות וביכולת להגיע לחקר האמת, קשה להצדיק דחייה נוספת שעשויה להימשך חודשים, עד להקמת ממשלה חדשה.
לטענת העותרים, הממשלה לא יכולה להסתמך כעת על נסיבות שנוצרו לאחר שלא פעלה במשך כמעט שלוש שנים. לשיטתם, השיהוי הביא לכך שההכרעה נדחקה אל תוך תקופת הבחירות, ותקופת הבחירות משמשת כעת בסיס לבקשה להמשיך ולהמתין.
גם מועצת אוקטובר תקפה את העמדה והזהירה כי דחייה נוספת עלולה לפגוע באפשרות לברר לעומק את הכשלים ואת האחריות להם. המשפחות והארגונים הדורשים ועדת חקירה ממלכתית מבקשים כעת להביא את המחלוקת גם אל מערכת הבחירות, ובמרכזה שאלת אופייה של החקירה, הדרך שבה ייבחרו חברי הוועדה ומידת עצמאותה מן הדרג שאותו היא אמורה לבדוק.
אין בחוות הדעת ההיא קביעה המחייבת את הממשלה הנוכחית להקים ועדה בתקופת הבחירות, והיא גם אינה שוללת את שיקולי העיתוי שעליהם מצביעה בהרב-מיארה. עם זאת, היא מלמדת כי חובת האיפוק והריסון אינה כשלעצמה איסור משפטי מוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בתקופת מעבר. הנקודה הזאת עשויה לשמש את מבקרי הדחייה בטענה שמערכת הבחירות לבדה אינה מצדיקה המתנה נוספת.
כשנתיים ועשרה חודשים לאחר 7 באוקטובר, טרם הוקם הגוף שיחקור באופן כולל את המחדל. העתירות עדיין מונחות בפני בג"ץ, הממשלה הנוכחית מסיימת את דרכה ללא הכרעה, וההחלטה אם החקירה תופקד בידי ועדת חקירה ממלכתית או בידי גוף אחר עשויה לעבור לידי הממשלה שתקום לאחר הבחירות.
התרעות פיקוד העורף