לפי הודעת שירות בתי הסוהר, האסיר היה "שותת דם כתוצאה מחבלה עצמית" בעת שכוחות היחידה הגיעו למקום. לאחר ההשתלטות עליו הוא הועבר להמשך טיפול רפואי. בשב"ס ציינו כי יחידת מצדה נמצאת בכוננות מבצעית מתמדת להתמודדות עם אירועים חריגים ומורכבים בתוך מתקני הכליאה ומחוצה להם.
אלא שהחקירה חשפה במקביל את עומק הקשר שנוצר בין מפקדת האגף לבין האסיר. הקצינה לא הודתה ברומן בין השניים, אך תיארה "סחבקיה", קרבה אישית ורגשות כלפיו. בהמשך הודתה גם כי השניים התנשקו פעמים רבות במשרדה, כי קיימה קשר עם בני משפחתו שלא במסגרת תפקידה ואף הכירה בכך שחלק מההתנהלות הזו הייתה אסורה. הקו שעליו עמדה לאורך החקירה היה ברור: היא אינה מכחישה שחצתה גבולות מקצועיים, אבל שוללת בתוקף את החשד שהקשר האישי הפך לסיוע פלילי הקשור לרצח.
התרעות פיקוד העורף