העתירה עוסקת בהחלטתו בה נקבע בתמצית: "לנציגי סיעות ורשימות במקום הקלפי אסור לדווח לשולחותיהם בזמן אמת על נוכחות אדם במקום הקלפי, על עצם הצבעתו ועל נסיבותיה".
הליכוד טוען החלטת המשיב שהתקבלה ביום 4.8.2026, קובעת "לראשונה איסור תקדימי. ההחלטה התקבלה במהלך תקופת בחירות ומשמעותה – למעשה – שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, וזאת תוך פגיעה קשה באינטרס ההסתמכות של המפלגות הוותיקות ובכלל זה באופן פרטני באינטרס ההסתמכות הלגיטימי של העותרת".
"מדוע לא ייקבע כי אין בסמכותו המנהלית של המשיב כדי להכריע בשאלת חוקיותן של פעולות נציגי הסיעות ורשימות המועמדים לאכוף את הוראותיו או להורות על הפסקתן של פעולות כאמור מחמת פגיעה נטענת בפרטיות; וכי ההגנה על פרטיותם של בעלי זכות הבחירה, כשלעצמה ובמנותק מהסמכויות והתפקידים שהדין הקנה ליו"ר ועדת הבחירות לצורך ניהול הבחירות והבטחת תקינותן, אינה נמנית עם התפקידים שהדין הפקיד בידיו ואינה מקנה לו סמכות להטיל את האיסור שנקבע בהחלטות נושא העתירה".
"ולחלופין, ככל שלא תבוטל הקביעה האמורה בהחלטה, מדוע לא ייקבע כי האיסור שנקבע בה לא יחול בבחירות לכנסת ה 26, וכי תחולתו, ככל שתימצא הצדקה לקביעתו, תידחה למערכת בחירות עתידית, וזאת נוכח שינויו המהותי של נוהג רב שנים בעיצומה של מערכת הבחירות, ולאור עקרונות הוודאות והיציבות בדיני הבחירות, הסתמכות הסיעות ורשימות המועמדים על המצב שנהג במערכות בחירות קודמות, והצורך להימנע משינוי כללי המשחק במהלך מערכת הבחירות".
עוד נכתב: "כן מתבקש בית המשפט הנכבד, לאחר קבלת תשובת המשיבים ולאחר דיון בעתירה, להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, וליתן כל סעד אחר שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון וצודק בנסיבות העניין".