נימוקי השופטים
כל השופטים, כל אחד מטעמיו, הבהירו כי אינם שוללים את האפשרות של סגירת גל"צ לגופה, אילו ההחלטה בעניין הייתה מתקבלת כדין ומשיקולים ענייניים, ואף אינם נוקטים עמדה ביחס לתכני השידורים.
בסיכום פסק דינו הבהיר השופט כשר כי "לא ניתן להסכים לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן. שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".
ההחלטה לסגור את גלי צה"ל
נימוקי הסגירה הרשמיים כללו טענות של פגיעה בעקרונות צה"ל, עצם העובדה שחיילים עוסקים באופן ישיר באקטואליה, וטענה שיש לתחנה יתרון בלתי הוגן בשוק התקשורת משום שהיא נתמכת ציבורית. נטען שנשללו האופציות של העברת התחנה למשרד הבטחון, או הפרטת התחנה - בשל שהמותג "צה"ל" לא יכול להיות פרטי.
זמן קצר אחרי החלטת הממשלה החל המאבק להצלת התחנה. הוגשו מספר עתירות נגד הסגירה- ביניהן מטעם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל והתנועה לאיכות השלטון.
העתירה: "ההחלטה התקבלה בניגוד להמלצות ועדות מקצועיות"
עוד נטען: "ההחלטה התקבלה בניגוד להמלצות ועדות מקצועיות קודמות, ובראשן ועדה בראשות מנכ"ל משרד הביטחון דאז, והרמטכ"ל דהיום, אייל זמיר אשר בחנה את פעילות התחנה והמליצה על המשך קיומה במסגרת צה"ל. לא הוצג כל שינוי נסיבות מהותי מאז פרסום מסקנות אלה ולא ניתנה הצדקה עניינית לסטייה מהן".
בעתירה גם עולה טענה של פגמים מנהליים חמורים - לוח זמנים קצר, היעדר שיתוף גורמי מקצוע, ושקילת שיקולים זרים. נטען כי סגירת כלי תקשורת מרכזי -היא פגיעה בשוק התקשורת ואפקט מצנן לביקורת עיתונאית.
התרעות פיקוד העורף