עו"ד ערן פרזנטי, מבכירי עורכי הדין בתחום הקניין הרוחני, הלך לעולמו

במהלך שנות עבודתו ייצג פרזנטי חברות ישראליות ובינלאומיות, גופי תקשורת ותוכן, יוצרים, ממציאים ואמנים בשורה ארוכה של הליכים בתחום הקניין הרוחני. הקשר שלו לתחום החל עוד בתחילת דרכו המקצועית. פרזנטי היה בנה של ד"ר שרה פרזנטי, מומחית ותיקה לקניין רוחני ומחברת ספרים משפטיים בתחום זכויות היוצרים. בשנת 1997 החל את התמחותו במשרד המשפחתי, ומאז עסק בהגנה על זכויות יוצרים לאורך כמעט שלושה עשורים. את לימודי התואר הראשון במשפטים השלים באוניברסיטת איסט לונדון, ובהמשך למד לתואר שני באוניברסיטת תל אביב.

הקריירה של פרזנטי התפתחה במקביל לשינויים הטכנולוגיים שחוללו מהפכה באופן שבו תוכן מופץ ונצרך. בתחילת דרכו טיפל בהפרות זכויות יוצרים באמצעות קלטות, ובהמשך בדיסקים ובסרטי DVD. עם התרחבות השימוש באינטרנט עבר מוקד פעילותו לטיפול באתרי הורדות ובהפצת סרטים, סדרות ותכנים אחרים ללא אישור בעלי הזכויות.

כבר בשנת 2005 היה מעורב בהליכים משפטיים נגד אתרים ושירותים שאפשרו גישה לתכנים פיראטיים. משנת 2011 שימש כיועץ המשפטי של זיר"ה, המאגד גופי מדיה ישראליים ונאבק בהפרת זכויות יוצרים ברשת. לאורך השנים הפך לאחת הדמויות הבולטות במאבק המשפטי נגד אתרים ושירותים שפעלו להפצת תוכן פיראטי.

ערן היה נדיב. לא רק במובן המקצועי של שיתוף ידע או מתן עצה, אלא בנדיבות של אדם שמפנה לך מקום ומקשיב. הוא היה קולגיאלי עד הפרט האחרון. עמדנו לא פעם משני צדדיו של ויכוח מקצועי, ולעיתים הוויכוחים היו סוערים מאד. גם ברגעים האלה מצאנו דרך לדבר, לשתף פעולה ולכבד זה את זה. המחלוקת נשארה עניינית והחברות לא נפגעה. זו תכונה נדירה במקצוע שלנו, וערן היה דוגמה ומופת לה.

אפשר לומר שתחום הקניין הרוחני היה אצל ערן בבית. הוא היה דור שני בתחום: אמו, ד״ר שרה פרזנטי, היא מעורכות הדין הוותיקות והמוכרות בישראל בתחום זכויות היוצרים. ערן המשיך בדרך הזו, ובמשך השנים הטביע בה חותם מובהק משלו.

אי אפשר לדבר על פועלו בלי להזכיר את המהפכה שחולל בתחום ההגנה על יצירות קולנוע וטלוויזיה בישראל. במשך שנים רבות הוא ייצג את ארגון זיר״ה ונלחם עבור יוצרי התוכן ובעלי הזכויות, בתקופה שבה האינטרנט היה כמעט שטח הפקר. סדרות, סרטים ותוכניות טלוויזיה הופצו ללא רשות וללא תשלום, ולבעלי הזכויות כמעט שלא היו כלים משפטיים מעשיים להתמודד עם התופעה.

ערן לא הסתפק בהצהרות או במכתבי התראה. הוא בנה, צעד אחר צעד, מערך אכיפה משפטי אפקטיבי. הוא פעל לקבלת צווים שיפוטיים, יצר תקדימים יוצאי דופן ולא היסס לנהל הליכים מורכבים גם מחוץ לישראל, לרבות בארצות הברית. במידה רבה, הוא שינה את כללי המשחק: מתחום פרוץ שכמעט לא ניתן היה לאכוף בו זכויות, לזירה שבה אפשר היה לפעול בנחישות וביצירתיות ולהשיג תוצאות ממשיות.

העבודה שלו הייתה בית ספר למשפט. היה בה שילוב של הבנה עמוקה בזכויות יוצרים, חשיבה אסטרטגית, אומץ ונחישות יוצאת דופן. ערן הגן בחירוף נפש על היוצרים ועל תעשיית התוכן הישראלית, ולא פעם עמד בחזית של מאבקים לא פופולריים. הוא ידע שמאחורי המונח המשפטי ״זכויות יוצרים״ נמצאים אנשים שזו עבודתם ופרנסתם.

לצד כל ההישגים, מה שאזכור יותר מכול הוא הדרך שבה התנהל כאדם וכעורך דין. ערן הראה שאפשר להיות יריבים בתיק בלי להפוך לאויבים, להתווכח בחריפות ולשמור על כבוד הדדי, ולהיות עורך דין נחוש ובה בעת אדם נדיב, קשוב וחבר אמיתי.

קשה לי לעכל שערן איננו. יחסרו לי השיחות איתו, הוויכוחים המקצועיים, המפגשים בכנסים והריצות המשותפות. איבדתי חבר וקולגה יקר, וקהילת הקניין הרוחני בישראל איבדה אדם שהשפיע עליה עמוקות במשך שנים רבות. תהא מנוחתו עדן".