בשנים 2021–2023 נע מספר ההתפרצויות לדירות סביב 5,000–5,200 מקרים בשנה. בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה, ומספר המקרים הסתכם ב-3,423 בלבד. בשנתיים שלאחר מכן נרשמו שינויים מתונים יותר – 5.3% בשנת 2025 ו-2.3% בשנת 2026 – ובמשטרה רואים בכך התייצבות ברמה נמוכה משמעותית מזו שנרשמה בשנים שלאחר הקורונה.
"זאת הפשיעה שמציקה לכל אזרח"
"במקומות האלה אנחנו מבינים שבסוף זו הפשיעה האמיתית", אמר קץ בשיחה עם "מעריב". "כשאני מסתכל, מרבית האזרחים נפגעים מהפשיעה היומיומית. זאת הפשיעה שמציקה לכל אזרח – הגניבות, ההתפרצויות, אירועי האלימות. זה בסוף הלחם והחמאה של המשטרה, גם מבחינת ההיקפים וגם בעצימות".
לדבריו, המשטרה משקיעה משאבים רבים בעבירות הללו ורואה תוצאות, אך ההישגים אינם תמיד זוכים לאותה תשומת לב ציבורית. "המשטרה לא רק משקיעה בהרבה מאוד תשומות, אלא גם מצליחה להביא להצלחות, ויש פה תהליך מאוד מאוד טוב. זה מאוד מתסכל שאתה כמשטרה מתעסק בהרבה מאוד דברים, מצליח לבלום הרבה מאוד פשיעה, אבל בסוף אתה כל יום נדרש, בטח ברמת התקשורת, להתעסק בסוגיה של רציחות וארגוני פשיעה, כשבמקומות אחרים פחות בוחנים את המשטרה".
כשנשאל על ההשוואה בין עבירות רכוש לאירועי רצח, הבהיר קץ: "חד-משמעית, אני לא משווה חלילה אובדן חיי אדם לאובדן רכוש. אבל בסוף, כשאני מסתכל על מכלול המשימות של המשטרה ועל הייעוד שלה – להגן על שלום האדם ועל רכושו – עבירות הרכוש הן עבירות שבהיקפים שלהן, כשמסתכלים מספרית, מדובר בהיקפים עצומים לעומת אירועי רצח. פה המשטרה באמת משקיעה הרבה מאוד משאבים ומטמיעה הרבה מאוד שיטות עבודה, שגם הצליחו להביא לירידה".
ההנחיה ששינתה את הטיפול בתיקי ההתפרצות
לדברי קץ, השינוי המרכזי החל עם כניסתו של רנ"צ לוי לתפקיד. "המפכ"ל נכנס לתפקיד באוגוסט 2024, ושם על שולחן העבודה לא רק את הסוגיה של המלחמה בארגוני הפשיעה, אלא את הטיפול בעבירות הרכוש בכל היחידות – החל מהתחנות, דרך היחידות המחוזיות ועד ליחידות הארציות, למשל בתחום גניבות הרכב".
המאמץ, לדבריו, פעל בשני כיוונים משלימים. הראשון היה הגברת הסיכוי של עבריין להיתפס ומיצוי כיווני חקירה בתיקים שבהם קיימים מובילים לחשודים.
"הייתה הנחיה חד-משמעית: בתיקי חקירה שבהם יש מובילים חקירתיים לחשודים, אין אישור שלא למצות את כיווני החקירה בגלל שיקולים של משאבים", הסביר. "אם תחנת משטרה מטפלת בסל שלם של עבירות וקרתה התפרצות לדירה, התחנה לא יכולה על דעת עצמה לומר שהיא לא מטפלת בעבירה, למרות שיש לה מוביל לחשוד, רק כי זה מצריך הרבה משאבים שהיא מעדיפה להשקיע במקומות אחרים".
לדבריו, התוצאה הייתה עלייה חדה במספר כתבי האישום ובמספר העצורים עד תום ההליכים. "מרגע שאתה, כהחלטה ארגונית דרמטית, אומר שאין סמכות לא למצות כיווני חקירה בעבירות רכוש – ואתה ממצה אותם – אתה מביא לעלייה משמעותית בכתבי האישום", אמר קץ.
לדבריו, בשנת 2024 הוגשו כ-300 כתבי אישום בגין פריצות לדירות. בשנת 2025 המספר עלה ב-33% ל-404, וב-2026 טיפס ל-523. "לכאורה זו החלטה קטנה, אבל צריך להבין כמה היא דרמטית", אמר. "מרגע שהמפכ"ל החליט שממצים כל כיוון חקירה בכל עבירת התפרצות לדירה, אתה עולה מדי שנה בעשרות אחוזים בכתבי האישום. במקביל קפצנו בשיעורים דומים גם בעצורים עד תום ההליכים".
לדבריו, ההשקעה המוגברת בטווח הקצר נועדה להוציא מהשטח עבריינים שמבצעים שוב ושוב עבירות רכוש. "מרגע שאתה משקיע יותר משאבים בחשיפת העבירות, אתה מרוויח בטווח הארוך בזה שהוצאת את מחוללי הפשיעה מהמגרש והכנסת אותם לתום הליכים. אחד כזה, במקום להסתובב בחוץ ולפרוץ, נכנס לבית סוהר ולא יכול לפרוץ".
השפעת הקורונה והזינוק שאחריה
לדבריו, נקודת ההשוואה המשמעותית יותר היא השנים 2022–2023. "שם באמת חווינו את העליות המשמעותיות, ו-2024 ואילך הן השנים שבהן התקבלו החלטות לשים את הטיפול בעבירות התפרצות לדירה על השולחן".
קץ הסביר את העלייה שלאחר הקורונה בחזרה לשגרה: "המדינה חזרה לנורמה, ובכלל עברייני הרכוש, אחרי שבמשך למעלה משנה היינו סגורים בבתים, הגיעו למצב לכאורה של 'השלמת פערים'".
לדבריו, "מי שמתפרנס למחייתו מגניבות והתפרצויות לדירה, ובמשך שנה פלוס לא יכול היה 'להתפרנס', חזר לפעילות מרגע שהסגרים הסתיימו, הרחובות נפתחו ואנשים חזרו לשגרה. לא רק שהעבירות חזרו – עבריינים גם השלימו פערים".
קץ טוען כי בעבירות התפרצות ניתן לראות את השפעת האכיפה במהירות יחסית. "בניגוד לעבירות אחרות, שבהן לוקח הרבה זמן לחקור, למשל ארגוני פשיעה, בעבירות פע"ר, ברגע שאתה מוציא את השחקנים מהמגרש, אתה מיד מביא לירידות. ראינו שזה עובד. ב-2024 הגענו לירידה של 33% באירועי ההתפרצות לדירה, ומאז אנחנו שומרים על אותה רמה, עם שינויים קלים של 2% עד 5%".
"ברגע שתפסת פורץ והכנסת אותו לתום הליכים, מספיק שהוא פורץ לדירה אחת ביום – וכבר חסכת עשרות אירועי התפרצות בשנה", הוסיף. "אם עצרתי ב-2025, לצורך העניין, 70 עצורים יותר מב-2024, תעשה את המכפלות ותראה כמה התפרצויות חסכנו".
"עוצרים באדום": פעילות נגד "צירי פשיעה" מיו"ש
לדברי קץ, "המחוז זיהה שיהודה ושומרון הם סוג של 'מפל פשיעה', שמייצא פשיעת רכוש של פלסטינים לתוך ישראל, ומיקד באופן כירורגי את האכיפה נגד אותם מקומות ונגד אותם צירים. זה לא רק נגד אובייקטים, אלא גם נגד הצירים שמייצאים את הפשיעה לתוך הארץ".
לדבריו, מפקד מחוז ש"י ביקש למדוד את הצלחת המחוז גם לפי הירידה בפשיעה בתוך הקו הירוק. "הוא מיקד הרבה מאוד משאבי אכיפה כדי למנוע ולסכל את הכניסה של אותם מחוללי פשיעה".
קץ הדגיש כי מדובר ב"פעילות מוכוונת מודיעין". לדבריו, גם במקרים שבהם החשוד אינו נתפס בעת ביצוע התפרצות עצמה, עצירתו על ציר הכניסה עשויה למנוע עבירות עתידיות. "כשהוא יושב עליו במחוז ש"י, הוא לאו דווקא מצליח להביא אותו על התפרצות, אבל מספיק שהוא יושב על הציר ועוצר אותו בדרך. גם אם זו עבירה של הכנה, ניסיון או אפילו כניסה לישראל שלא כדין, כשיש לו מעצרים על תנאי וכדומה – אתה מוציא את אותו 'שחקן' פלילי מהמקום שבו הוא מבצע את העבירות ומצליח לסכל עבירות".
לדבריו, לפקודת "עוצרים באדום" הייתה "השפעה מכרעת על צמצום עבירות הרכוש בתוך תחומי הקו הירוק". הפעילות, לדבריו, אינה מסתכמת במניעת כניסתם של חשודים, אלא כוללת גם ניסיונות יזומים להגיע למי שנחשדו כבר בביצוע עבירות בישראל.
"אם מצאנו דגימת DNA בדירה בתל אביב ששייכת לפורץ שגר בצוריף באיו"ש, אנחנו לא נחכה שבמקרה מישהו יגיע אליו ואז נעצור אותו", אמר. "נעשה פעילות יזומה, גם אם זה באזור שבו אנחנו מביאים לסיכון אנשינו כי הוא אזור עוין. אני לא סתם אומר צוריף, כי משם מחוז ש"י הביא לא מעט גנבים בשנה האחרונה, וזה כפר שכל כניסה אליו מלווה בדרך כלל גם בתקיפה של כוחותינו. אבל אנחנו נסכן את כוחותינו כדי לוודא שאנחנו מביאים את אותו עבריין כדי להעמיד אותו לדין פה בישראל".
"ירידות ממוצעות של 30% – זה המון במונחי פשיעה"
קץ מסכם כי השילוב בין פעילות מניעה וסיכול לבין מיצוי מלא של כיווני חקירה מאפשר למשטרה, לדבריו, לצמצם במהירות יחסית את פעילותם של עברייני רכוש חוזרים. "הנחת העבודה היא שהתיקים האלה, בניגוד לתיקי ארגוני הפשיעה הגדולים והארוכים, הם יחסית מהירים והם תמיד בהליכי מעצר עד תום ההליכים, מה שאומר שאתה מיד מאיין את המסוכנות של אותם עבריינים ומונע מהם להמשיך לבצע עבירות".
"מרגע שאנחנו פועלים גם בציר המניעה והסיכול וגם בציר המיצוי המלא של מובילי החקירה, הצלחנו להביא לירידות ממוצעות של 30%. זה המון, המון במונחי פשיעה, ואתה שומר על זה ברף הזה".
התרעות פיקוד העורף