מהחשודות עולה כי בשנים 2019–2023 הועברו למשרד להגנת הסביבה דיווחים שלפיהם BLU עמדה ביעדי האיסוף והמיחזור שנקבעו בחוק הפיקדון, אלא שבחקירה עלה חשד כי חלק מהנתונים נופחו או לא שיקפו את הכמויות שנאספו בפועל. על פי הפרסומים, היקף עבירות המס המיוחס ל-BLU נאמד בכ-110 מיליון שקל, ולחברות האיסוף המעורבות בפרשה מיוחסים כ-40 מיליון שקל נוספים. בנוסף, לשמשום ול-BLU מיוחסות עבירות הלבנת הון בהיקף של כ-100 מיליון שקל.
במסגרת החקירה נבדק שימוש בתעודות שקילה, תעודות משלוח וחשבוניות של חברות איסוף ומיחזור, שלטענת החוקרים חלקן היו פיקטיביות או כללו נתונים כוזבים.
עוד עלה בחקירה החשד לפיו BLU התקשרה עם חברות איסוף ומיחזור, ובהן לי-און מיחזור ובק-בוק, וקיבלה מהן תעודות משלוח, תעודות שקילה וחשבוניות שנועדו לשקף איסוף אמיתי של בקבוקים ופחיות החייבים בפיקדון. אלא שלפי חומר הראיות שמפורט בטיוטות, חלק מהמסמכים היו פיקטיביים או ניפחו את הכמות שנאספה בפועל. כך, למשל, נטען כי הוכנסו למערך האיסוף גם סוגי פלסטיק שלא היו מכלי משקה ברי-פיקדון, ובהם מכלים של אבקות כביסה ובקבוקים שמקורם ברשות הפלסטינית.
במקביל למסלול הפלילי, המשרד להגנת הסביבה בחן גם אי-הכרה בחלק מדיווחי האיסוף והמיחזור של BLU, צעד שעלול היה לחשוף את החברה לתשלומים משמעותיים במסגרת חוק הפיקדון.
כעת, לאחר סיום עיקר פעולות החקירה, הועבר התיק לשלב השימוע. שמשום ובכירים נוספים קיבלו טיוטות כתבי אישום ויוכלו להציג את טענותיהם לפני שתתקבל החלטה סופית אם להעמידם לדין. שמשום והחשודים האחרים מכחישים את המיוחס להם וטוענים כי מדובר בעיקר במחלוקת רגולטורית ואזרחית, וכי אין בסיס להגשת כתב אישום פלילי.
התרעות פיקוד העורף