לדבריה: "בית המשפט מתבקש להורות על מניעת קידום הליכי המינוי לתפקיד המנהל (ראש מח"ש) ותפקיד ה'ממונה' (על פי חוק מח"ש החדש, הממונה הוא תפקיד חדש שיכריע בין מח"ש לגוף חקירה אחר בשאלה האם להעביר את התיק מגורם אחר למח"ש) בתקופת הבחירות, מכל הטעמים הנסמכים על ההלכה הנוגעת לעריכת מינויים בתקופת בחירות".
לדבריה: "שר המשפטים טוען כי אין סיבה להטיל מגבלות ערב בחירות, שכן הכנסת מילאה את ימיה והממשלה עודנה נהנית מאמון הכנסת", ולכן הוא מעוניין להשלים את המינויים.
אולם, לטענתה: "חלק ניכר מכנסות ישראל לא מילאו את ימיהן, ועל כן אין פלא שהמקרים שנידונו בפסיקה, ובהנחיית היועצת שנסמכת על ההלכה הפסוקה, נסובו על מינויים שביצעו ממשלות ישראל שסיום כהונתן הוקדם... טעמים אלה עניינם בחשש כי הממשלה תקדם ערב בחירות מהלכים או מינויים משיקולים פוליטיים, כדי לאפשר לה להחזיק בעמדות השפעה או להשפיע על תוצאות הבחירות, תוך פגיעה באמון הציבור במהלכים ובמינויים, אשר יראה בהם מחטף פוליטי, ותוך כבילת שיקול דעתה של הממשלה הבאה".
"חשש למחטף פוליטי ושיקולים זרים"
היועצת מסבירה כי: "במקרה זה מעורר חשש למחטף פוליטי ושיקולים זרים, הן ביחס למינוי חברי הוועדה והן ביחס לבחירת המנהל והממונה, וזאת בתחום הכה רגיש של מערכת אכיפת החוק, אשר בית המשפט הנכבד קבע כי עצמאותה והיותה א-פוליטית הם מעקרונות היסוד של שיטתנו".
עוד נאמר: "כי המינויים הללו הם אבן הראשה של הקמת גוף אכיפת חוק, מהלך משנה סדרי בראשית, שנוי במחלוקת (לרבות מחלוקת ציבורית ופוליטית) ובעל השלכות מהותיות ונרחבות על מערכת אכיפת החוק, על זכויות יסוד של גורמים במספר מעגלים עד לציבור כולו... החוליה המובילה והמרכזית בקידום המהלך היא עריכת שני המינויים - מנהל היחידה והממונה על התיאום, הכפופים ישירות לשר ולמנכ"ל משרדו, ואשר יקדמו את הקמת גוף האכיפה החדש ועיצובו, על כל הכרוך בכך, בעיצומה של תקופת בחירות ובתקופת המעבר עד להקמת ממשלה חדשה. המגבלות שנקבעו בפסיקה הביאו למניעת מינויים נקודתיים שהשפעתם פחותה בהרבה מזו של התפקידים הללו".
היא מתריעה: "ישנה מעורבות פוליטית משמעותית בוועדה הממנה את בעלי התפקידים הבכירים בגוף אכיפת חוק, וזאת בתקופת בחירות, תוך השפעה על מח"ש הקיימת, אשר לה תפקיד חשוב באכיפת הדין בתקופת הבחירות ובהבטחת טוהר הבחירות וקיומן של בחירות חופשיות והוגנות, על כל המשתמע מכך".
התרעות פיקוד העורף