תורג'מן, שעמדה באותה עת בצד, התערבה כאשר השוטר החל לתשאל את סוויטי ושאל אותו שאלות אישיות וכן על בני משפחתו. בתום התשאול הודיע השוטר לסוויטי כי הוא עצור בחשד להתחזות.
סוויטי ביקש מהשוטר לשוחח עמו ביחידות. השוטר נענה לבקשה והפנה את מבטו לעבר מאבטח שעמד בסמוך כדי לבקש ממנו להתרחק. סוויטי ניצל את הרגע והחל לברוח ברגל, אולם הספיק לעבור מרחק קצר בלבד. השוטר רדף אחריו, תפס אותו במהירות, אזק אותו והכניס אותו לניידת.
תורג'מן נכנסה גם היא לניידת והחלה לשוחח עם סוויטי. השוטר ביקש ממנה לצאת ולהתרחק, אך היא סירבה. בתגובה משך השוטר בזרועה כדי להוציא אותה והיא נפלה על הקרקע.
לאחר שקמה, החלה תורג'מן לקלל את השוטר, ירקה עליו ואף בעטה בו. השוטר עצר גם אותה, למרות ניסיונותיה לומר כי היא מתחרטת ולבקש ממנו מחילה. בבדיקה שנערכה לה לאחר הנפילה התברר כי רגלה נשברה, והיא הייתה נתונה בגבס במשך זמן רב.
שירות המבחן ביקש לשקול ביטול הרשעה
כתב האישום שהוגש נגד תורג'מן כלל עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וסיוע להתחזות, שבהן הורשעה. ההליך המשפטי נמשך כשש שנים, ובמהלכו נערך לה תסקיר של שירות המבחן.
עורכי התסקיר המליצו כי במקום להרשיע אותה, ימונה לה קצין מבחן למשך שנה והיא תשולב בטיפול בתחום בריאות הנפש בסיוע גורמים קהילתיים. בנוסף, התבקש בית המשפט לשקול את ביטול הרשעתה.
השופטת ציינה כי במהלך הזמן שחלף מאז האירוע הספיקה תורג'מן לבצע עבירות נוספות שבהן הורשעה, וכי גם כיום היא מרצה תקופה של עבודות שירות שנגזרה עליה. לנוכח זאת דחתה את הבקשה לבטל את הרשעתה.
תורג'מן מתגוררת באשדוד אצל אחיותיה. השופטת גזרה עליה שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, וכן שלוש תקופות של מאסר על תנאי אם תעבור במהלך שלוש השנים הבאות עבירות מסוג פשע, עוון ומרמה. בנוסף, חויבה לשלם לשוטר פיצויים בסך 2,000 שקל.