"לגבי פוליטיקה, כולם יודעים על מיכל סלה, אחותי, שנרצחה, סיפור שבאמת טלטל את המדינה, אבל יש לי עשייה ציבורית של 24 שנים. הפכתי לפמיניסטית בגיל 23 באוניברסיטה העברית. מאז ומתמיד הנחה אותי הקו של גנדי: 'תהיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם'. אני מאמינה שנשים צריכות להיות במוקדי קבלת החלטות. למעשה שנים ארוכות הייתי פעילה בזירות פוליטיות באגודת הסטודנטים, הקמתי סיעה מוניציפלית בבית זית, הייתי בהנהגת הורים ארצית".
היא מספרת על הקמת עמותת "פורום מיכל סלה": "כשאחותי נרצחה לפני שבע שנים, זה היה שבר אדיר וזה קרה כרעם ביום בהיר. יצאתי למסע חקר להבין איך זה קרה? והאם אפשר היה להציל את מיכל? הקמתי עמותה כי אני מאמינה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות שינוי. אבל בסוף כשאת פועלת בזירה החברתית כמנכ"לית עמותה, באיזשהו מקום הראש נחבט בתקרה. יש דברים שרק הפוליטיקה יכולה לקדם. בחרתי ב'ישראל ביתנו' כי קווי היסוד שלה הם קווי היסוד שלי. וחשוב מכך זו המפלגה שהייתה שם בשבילי כשמיכל נרצחה. כשדפקו לנו על הדלת מהרווחה ואמרו לנו שהתינוקת של מיכל היא הבת שלו, של הרוצח כי הוא האבא הביולוגי, זה ששחט את אחותי עם שני סכיני מטבח ושהוא יחליט על חייה מהכלא ואני שומעת את זה ואומרת רגע ככה זה במדינת ישראל? מי ששמע אותי היה ח"כ עודד פורר. הוא הצליח להעביר חוק שהציל את החיים שלנו ומאז לעוד הרבה משפחות. פוליטיקה היא כלי לניתוב תקציבים וחקיקה, ואחרי שבע שנים בפורום, הרגשתי שזה הזמן לחזור ללילי המשפיעה גם בזירה הזו. בשבע השנים האחרונות, בנושא של מניעת אלימות כלפי נשים, אבל הייתי גם פעילה בתחומים של יזמות, וחינוך, ואני מרגישה שאני מביאה קול, שאני לא יודעת אם אתה יכול להגיד, ששומעים אותו היום בכנסת".
בן עמי כאמור איבדה אחות, וגם אחיה דוד שנהרג בתאונת דרכים. היא מספרת איך מתמודדים: "עשייה. אני אמרתי שזה הריפוי שלי. מסתבר שיש אפילו איזה תחום במחקר, זה נקרא .PTSD-G הG זה ה- GROWTH כלומר צמיחה מתוך הפוסט טראומה".
"לא ראינו כלום, הוא היה פרינס צ'ארמינג"
נזכיר, אחותה של לילי, מיכל, גדלה במושב בית זית, בת רביעית מתוך שישה ילדים. עובדת סוציאלית בבית ספר יסודי בירושלים. בגיל 32, ביום 3.10.2019, היא נרצחה בביתה באכזריות בידי אלירן מלול בעלה, לשניים הייתה תינוקת משותפת. מלול מרצה מאסר עולם.
"אני מראה איך זה יכול לקרות לכל אחת ואחד מאיתנו, אני מדברת על נוכלות, על זה שזה ניסוי עוקץ, שהבן אדם שהתחתנה איתו זה לא הבן אדם באמת שחשבה שהיא מתחתנת איתו, אני מלמדת איך אפשר לזהות סימני אזהרה".
על הרוצח היא מספרת: "תמיד אומרים לי מה לא ראית משהו? לא ראינו כלום. אפס. הכרתי אדם מקסים, נחמד, טוב לב, הראשון שקם לעזור. אבל מסתבר שזה חלק מהטייפקאסט של 'הזאב במסכה של כבשה'. זה עוקץ רגשי". לדבריה: "הוא עשה לה 'מירורינג' הוא למד מה היא אוהבת והפך להיות הדמות הזו. זה נקרא 'Love Bombing' אדם שממלא את החדר בפרחים, גרם לה להרגיש שהיא האישה של חייו. בדיעבד הבנתי שהיא ניסתה להתגרש ממנו אינספור פעמים".
"היום אני יודעת להגיד שהמכה הראשונה הייתה האחרונה. לא הייתה שם אלימות פיזית קודמת. הייתה אלימות נפשית קשה ורצון שלה להיפרד, אבל היא לא ידעה שהיא בסכנת חיים. אם היא הייתה משתפת אותי שהוא קנאי או מחטט לה בטלפון, הייתי אומרת לה 'מיכל, תתגרשי'. ואם היא הייתה מנסה להתגרש ממנו לבד היא הייתה נרצחת. לכן אני אומרת היום לכל אישה: לעולם לא להיפרד לבד מאדם אובססיבי".
"נכון. יצרנו כלי פשוט להבנה תחת ראשי התיבות של המילה א-ז-ה-ר-ה:
1. א - אובססיביות: האם הוא חייב לדעת איפה את כל דקה? מחטט בנייד? אלירן היה מתקשר למיכל עשרות פעמים בערב אחד.
2. ז - זוגיות דו-פרצופית: 'גן עדן וגיהנום'. בחוץ הכל פוצי-מוצי ומול כולם הוא הבעל המושלם, אבל ברגע שנסגרת הדלת או בנסיעה באוטו זה גיהנום. אם את דרוכה כשהוא לוחץ על הידית של הדלת? את שם.
3. ה - הקטנה: הכל אשמתך.
4. ר - רגישות קיצונית: 'אם תעזבי אותי אני אתאבד'. זו לא אהבה, זו סחטנות.
5. ה - הקדוש המעונה: הוא גם קורבן וגם תוקפן. הטייפקאסט המתבכיין 'הוא המסכן'.
בן עמי: "אם את מזהה את הסימנים האלה, את צריכה להתייעץ עם מומחית לאלימות במשפחה. לא חברה, לא פסיכולוגית רגילה. מומחית במוקד 118 שתעשה לך הערכת מסוכנות".