המשנה לנשיא נעם סולברג, שכתב את חוות הדעת העיקרית, קבע, בהסכמת כלל חברי ההרכב, כי התיקון שנחקק חורג באופן מהותי מנושאה של הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, בניגוד להוראת סעיף 85 לתקנון הכנסת.
נקבע אפוא כי, הלכה למעשה, מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה, כך שבהליך חקיקת התיקון נפל פגם היורד לשורשו של עניין, כזה המחייב להורות על ביטולו.
שמונה מתוך תשעה: התיקון אינו חוקתי
עוד נקבע, על דעת שמונה מחברי ההרכב, בניגוד לדעתו החולקת של השופט דוד מינץ, כי התיקון אינו חוקתי גם לגופו, משום שהוא פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון, באופן שאינו עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה. לפיכך ניתן צו מוחלט המורה על ביטולו של התיקון.
את חוות הדעת העיקרית כתב סולברג. כך כתב: "לא רק שהחוק שהתקבל כולל תיקונים החורגים 'מגדר הנושא של הצעת החוק', בניגוד להוראת תקנון הכנסת, אלא שמדובר, למעשה, בחוק אחר לגמרי. לא ניתן לומר אפוא, בשום מובן, כי תיקון מס' 28 לחוק שירות ביטחון עבר בקריאה ראשונה. משאלה הם פני הדברים, ברי כי מדובר בפגם היורד לשורש ההליך, כך שדינו של החוק - להתבטל".
הוא הוסיף: "קביעה זו אינה באה 'כרעם ביום בהיר'. הייעוץ המשפטי לכנסת עשה מלאכתו נאמנה במהלך הליך החקיקה, והתריע בפני חברי הכנסת - פעם, פעמיים ושלוש - כי לא ניתן לראות בתיקון המוצע המשך של הצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה ושלגביה הוחל דין הרציפות, וכי מדובר בפגם היורד לשורש ההליך. חברי הכנסת לא שעו לעצה הטובה שקיבלו, וכך, למרבה הצער, הגענו עד הלום".
עוד הבהיר: "בהינתן שוועדת הכנסת דנה בטענת הנושא החדש ודחתה אותה, אילו היה מדובר במקרה גבולי - הייתי מציע לחבריי כי חרף הקושי, לא נורה על ביטולו של החוק. ברם, העניין דנן רחוק מרחק רב מאוד ממקרה גבולי".
"הפליה מובהקת באכיפת הדין"
לדבריו: "תיקון מס' 28 לחוק שירות ביטחון אינו מחריג את בני הישיבות מחובת השירות, אלא קובע כי אף על פי שחובה זו, לכאורה, חלה עליהם, הרי שכלפיהם - ורק כלפיהם - היא לא תיאכף. מדובר אפוא בהפליה מובהקת באכיפת הדין המבוססת על השתייכות מגזרית־דתית; כזו שמפרה את חובתה של המדינה להתייחס לכל אזרחיה כשווים, במובן הבסיסי ביותר של המונח. בהתאם לכלל האמור, ברי כי מדובר בפגיעה ממשית בזכות החוקתית לשוויון".
סולברג הוסיף: "התיקון אינו עומד במבחן התכלית הראויה. תכלית שעניינה בהחרגת קבוצת אוכלוסייה מסוימת מאכיפת דין פלילי שחל עליה - היא תכלית שלמעט, אולי, במקרים חריגים ביותר, אינה תכלית לגיטימית שרשויות המדינה רשאיות לפעול למימושה. מעצם מהותה וטיבה, פגיעתה בשלטון החוק - קשה ביותר, והיא מפרה ברגל גסה את אחת מן המחויבויות העמוקות ביותר של המדינה כלפי אזרחיה - להפעיל את הכוח הכופה שהופקד בידיה, ורק בידיה, באופן הוגן ושוויוני, מבלי לקבוע שדמם של בני קבוצה פלונית סמוק מדמם של אחרים".
תגובת התנועה לאיכות השלטון מסרה: "זה ניצחון חשוב לשוויון בפני החוק, לשלטון החוק ולכל מי שנושאים בנטל. בג"ץ קבע היום את מה שטענו בעתירה: אי אפשר לייצר בחוק מסלול הגנה מגזרי למי שאינם מתייצבים לשירות, בזמן שהחוק ממשיך להיאכף על אחרים. בית המשפט קבע פה אחד כי בהליך החקיקה נפל פגם היורד לשורשו של עניין, וברוב של שמונה שופטים קבע גם כי החוק פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון ואינו עומד בתנאים החוקתיים".
התרעות פיקוד העורף