השופטים כתבו: "בהינתן שזהותם של הפורעים ידועה והם מסתובבים בפנים גלויות, תמהנו - מהם צעדי האכיפה שננקטים כנגדם? התמונה המצטיירת עגומה מאד".
בעתירה מתארים תושבים פלשתינים כיצד הם ובני משפחותיהם נאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות פלישה אלימה ומעשי בריונות שהופעלו נגדם, כנטען, על ידי פורעים יהודים.
ב-22.7 נאלצו שתי משפחות פלשתיניות לעזוב את בתיהן. ביתו של פלשתיני שלישי הפך, לפי הנטען, בשלב מסוים לנקודת שהייה והתמקמות עבור אותם פורעים.
בעתירה נטען כי ההתנכלויות לעותרים החלו באפריל, כאשר הקימו הפורעים אוהל על אדמותיהם הפרטיות של העותרים, בתוך שטח B. מאז, נטען, הם היו נתונים למסכת חמורה ומתמשכת של פלישות, איומים, חסימות דרכים, יידוי אבנים ופגיעה ברכוש ובתשתיות. עוד נטען כי אבנים יודו לעבר בתי העותרים במטרה להטיל אימה על יושביהם, כי קו המים נחתך ונותק וכי עצים נשברו ונעקרו.
בעקבות מצור שהוטל על בתיהם ביולי, נאלצו הפלשתינים לעזוב את המקום, ומאז ועד היום לא שבו לבתיהם. לפי העתירה, ביתו של אחד מהם אף נפרץ באמצעות חור שנפער בקיר, ודלתותיו נותצו.
"התמונה המצטיירת היא עגומה מאוד"
השופטים מתארים כי רק לאחר למעלה משבועיים הגיעו כוחות צה"ל למקום וסילקו את הפורעים מבתיהם של שני הפלשתינים, אלא שאז עברו הפורעים לביתו של העותר הפלשתיני השלישי.
עוד ציינו כי נכון למועד הדיון, שהתקיים ב-27.8.2026, המצב היה שהעותרים נאלצו לעזוב את בתיהם, ואילו הפורעים-פולשים שהו לסירוגין בבתים במקומם.
מנגד, צה"ל והמדינה טענו כי הם "ערוכים ונכונים לאפשר חזרה מתואמת של העותרים לבתיהם - אך זאת תוך הסתייגות כי לא ניתן להקצות כוח קבוע שישהה במקום". לטענתם, המפקד הצבאי פועל כדי להגן על תושבי האזור, אך זאת בהתאם לאמצעים ולמשאבים העומדים לרשותו.
השופטים כתבו: "חובתו הבסיסית של המפקד הצבאי בשטח היא לדאוג לשלום תושבי האזור ולסדר הציבורי באזור המוחזק תחת משטר של תפיסה לוחמתית. מבלי להידרש לחלוקת האחריות הרצויה בין צה"ל לבין המשטרה, בסופו של יום האחריות הכוללת רובצת על צה"ל, באשר הריבון באזור הוא המפקד הצבאי ועליו האחריות לביטחונם של הפלסטינים המקומיים".
בהמשך כתבו: "העלינו מספר תמיהות ותהיות בלתי-ממצות לגבי הפעולות שננקטות כנגד הפורעים והמאחז - למשל: לשאלתנו כיצד נחזים בסרטון חיילי צה"ל כשהם משחקים כדורגל עם הפורעים-הפולשים, השיב קצין האג"ם החטיבתי כי המדובר בחיילים שהגיעו ככוח תגבור, כך שהנהלים וההוראות לא היו ידועים להם; ומכל מקום, החיילים הנוגעים בדבר הודחו מלחימה בעקבות האירוע".
השופטים התייחסו גם לשימוש בכלי רכב מצד הפורעים וכתבו: "לנוכח האירועים המרובים שתוארו בנוגע לשימוש ברכבים מצד הפורעים, כך למשל, הרכב שנתפס בדרכו למאחז ובו ארבעה ישראלים שזוהו על ידי הכוחות, והרכב שממנו פרקו הפורעים ציוד, כמו כן, הפורעים הגיעו למקום בכלי רכב שמספריהם פורטו בעתירה, ונמסרו לרשויות ובחלקם אף נחזים (נראים) בסרטונים ובתמונות שצורפו, תמהנו מדוע כוחות הביטחון לא תופסים ומחלטים את הרכבים שבהם משתמשים הפורעים. לא קיבלנו על כך תשובה".
עוד כתבו: "הפורעים נחזו ותועדו כשהם שוהים בחצר, והמשיבים אף ציינו כי 'פרטי האנשים הנמצאים במאחז במועד האכיפה, לרבות מספרי תעודות הזהות, נאספים ומועברים לגורמי משטרת ישראל'. בהינתן שזהותם של הפורעים ידועה והם מסתובבים בפנים גלויות, תמהנו - מהם צעדי האכיפה שננקטים כנגדם? גם על כך לא קיבלנו תשובה".
השופטים הוסיפו: "אם כן, התמונה המצטיירת היא עגומה מאוד. שאלות יש ובשפע; תשובות ראויות - פחות. נוכח ריבוי האירועים והתמשכותם, ונוכח המענה הבלתי-מספק של גורמי המשיבים בשטח ושל נציגי המשיבים בטיעוניהם לפנינו - התנהלות המשיבים בהליך דנן מעוררת קשיים של ממש".
בהחלטה נכתב גם: "רבות נכתב על כך שהתופעה פוגעת בביטחון השוטף באזור, בשל הצורך להקצות כוחות ומשאבים כדי להגן על התושבים המוגנים, ומחייבת גיוס מילואים על מנת להתמודד עם האירועים האלימים. נוסף על כך פוגעת התופעה בתדמיתה הבינלאומית של מדינת ישראל כמדינת חוק. אך בראש ובראשונה, המדובר בתופעה פסולה מכל וכל, שעומדת בניגוד לערכים ולעקרונות המוסר הבסיסיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובניגוד לעקרונות החירות, היושר והצדק של מורשת ישראל ונביאי ישראל".
בג"ץ קבע: החזרה לבתים תתואם בתוך 14 יום
השופטים כתבו: "המשיבים הצהירו כאמור כי הם נכונים לתאם חזרתם של העותרים לבתיהם, ובהמשך לכך אנו מורים כי המשיבים יתאמו עם העותרים מועד לחזרתם תוך 14 יום לביתם, על כל המשתמע מכך - לרבות כי המשיבים יאבטחו את חזרתם של העותרים, ויאפשרו להם להכניס את כל הציוד והאספקה הנדרשת לתיקון הבתים ותשתיות המים והחשמל".
עוד נקבע: "ניתן בזה צו על-תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יפעלו להשבת העותרים ובני משפחתם לבתיהם, על כל המשתמע מכך, ובפרט ליתן טעם מדוע לא יסירו המשיבים חסימות ומכשולים שהוצבו בדרכי הגישה לבתי העותרים. אילו פעולות בוצעו ומבוצעות למניעת שובם של הפורעים למאחז ולבתיהם של העותרים ומה מידת הצלחתן".
השופטים דרשו גם "עדכון על פעולות החקירה והאפשרות להעמדה לדין של ארבעת הישראלים שזוהו ברכב שנתפס".