גורמים בסביבת המפכ"ל מבהירים כי מבחינתו, השיקול היחיד במינוי קצינים הוא מקצועי. לדבריהם, הוא אינו עסוק בתפקיד הבא שלו ואינו מנהל את המשטרה מתוך שיקולים פוליטיים. "המפכ"ל נחוש שהאנשים הטובים ביותר יהיו בתפקידים. בלי פוליטיקה ובלי שום שיקול אחר", אמרו. לדבריהם, גם העיסוק הציבורי במערכת היחסים בינו לבין השר רחוק משגרת עבודתו. "הוא קם בבוקר, מקבל דיווחים על אירועים חריגים שהיו בלילה, יוצא לשטח כשצריך ומטפל במשטרה. לפעמים אנשים מסתכלים מבחוץ וחושבים שכל מה שקורה הוא פוליטיקה ורכילות. מבחינתו יש משטרה ויש רכילות – ואלה שני דברים שונים".
גם האפשרות לפגישות עם השר או עם גורמים אחרים אינה נשללת. בסביבתו אומרים כי אם פגישה תסייע לקדם מינויים או להסיר חסמים – היא תתקיים. "אם צריך להיפגש כדי שקצינים ראויים יקודמו, תהיה פגישה. המפכ"ל לא מנהל מאבק אישי".
המינויים במוקד: "הכול נעשה לפי החוק"
ברקע טוענים בסביבת השר כי ההחלטה של המפכ"ל להיכנע לדרישות של היועמ"שית לממשלה שהובילה לכאורה לדבריהם למינוי של עו"ד תמר ליברטי, לסגנית היועץ המשפטי של המשטרה". טענה זו נהדפת בתקיפות על ידי סביבתו של המפכ"ל. "בולשיט.
המכתב ששיגר השר לביטחון לאומי באמצע הדיון שבו השתתף גם משה בכר, מחטיבת התקציב במשרד לביטחון לאומי והיה מאלו שאישרו את המינויים, יצא כשעה וחצי לפני שעלה שמה של תמר ליברטי. כך שהיא לא הגורם ולא הבעיה. זו החלטה שלי לשבץ אותה בתקציב כי מיניתי יועמ"ש שאומנם היה בעבר במשטרה אבל בסופו של יום הוא חזר אלינו משב"ס ורציתי שהסגן או הסגנית שלו יהיו מתוך הארגון והיא ששימשה כממלאת מקום תקופה לא מבוטלת ועשתה עבודה מקצועית נפלאה בהחלט ראוי למינוי הזה".
בסביבתו מזכירים כי גם גופי ביטחון אחרים ממשיכים לבצע מינויים, ומצביעים בין היתר על מינויים בצה"ל ובשירות בתי הסוהר. "אי אפשר שהארגון הגדול ביותר במשרד יהיה היחיד שלא ממנה ולא מקדם אנשים". עוד מדגישים שם כי המפכ"ל נערך לאכיפת מערכת הבחירות באופן מחמיר ושוויוני, ולכן מבחינתו אין קשר בין קידום קצינים מקצועי לבין שאלות פוליטיות. "הוא האחרון שיסכן את אמון הציבור במשטרה בתקופת בחירות".
"זה כסף של המשטרה"
לצד המינויים, מוקד העימות החריף יותר הוא התקציב. בסביבת המפכ"ל טוענים כי סכום של קרוב לחצי מיליארד שקל, שאמור לשמש את משטרת ישראל, עדיין מוחזק במשרד לביטחון לאומי ולא הועבר לארגון. לדבריהם, חלק מרכזי מהסכום מיועד לרכישת ניידות סיור, רכבי יס"מ, אמצעים טכנולוגיים, רחפנים ושיפוץ תחנות משטרה. המפכ"ל אף הנחה, לטענתם, כי כלי הרכב החדשים שיירכשו לא ישמשו כרכבים צמודים לקצינים אלא יופנו לשטח. "הכסף מיועד לניידות, ליס"מ וליחידות המבצעיות. לא ללשכת המפכ"ל ולא לרכב מפואר לניצב", אמרו.
בסביבתו מציינים כי חלק מרכבי המשטרה נמצאים בשימוש ארבע וחמש שנים, וכי רכבי יס"מ מסוימים כבר בני חמש ושש שנים. מבחינת המפכ"ל, מדובר בפער מבצעי של ממש מול ארגוני הפשיעה. "אנחנו נלחמים בארגוני פשיעה שנוסעים בג'יפים וברכבים חדשים. המשטרה צריכה ניידות תקינות, במקומות מסוימים ניידות ממוגנות, רחפנים ואמצעים טכנולוגיים. אי אפשר לדבר על מלחמה בפשיעה ולשלוח שוטרים עם ציוד ורכבים שלא מתאימים למשימה".
בסביבת המפכ"ל מסבירים כי משרד האוצר מעביר את התקציבים למשטרה, לשב"ס ולכבאות והצלה דרך המשרד לביטחון לאומי. לקראת אישור התקציב, לדבריהם, ראשי הארגונים ישבו עם בן גביר והציגו את צורכיהם. המפכ"ל הציג את צורכי המשטרה – כלי רכב, יחידות, טכנולוגיה ופרויקטים – וכך עשו גם ראשי הארגונים האחרים. התקציב אושר, אלא שלטענת גורמים בסביבתו, סכום של כחצי מיליארד שקל נותר בידי המשרד.
"המשטרה לא תהיה בת ערובה"
עבור המפכ"ל, מדגישים בסביבתו, המחלוקת אינה עקרונית בלבד, אלא נוגעת ישירות ליכולת של המשטרה לתפקד בשטח. לדבריהם, ללא העברת התקציב לא ניתן יהיה להשלים את חידוש צי הרכב בקצב הנדרש ולהעמיד לרשות התחנות והיחידות המבצעיות את הכלים הדרושים להן. "אם הכסף לא מגיע, בסוף בתחנה כמו אום אל-פחם יכולה להיות חסרה ניידת סיור. רכבי היס"מ כבר ישנים וצריך להחליף חלק גדול מצי הרכב. לא מדובר בפינוק – מדובר ביכולת המבצעית של המשטרה". זו גם תפיסת העולם שמבקשים בסביבתו לייחס לקדנציה שלו: חזרה למשטרה שמבוססת על תחנות חזקות, נוכחות בשטח ואכיפה מול ארגוני הפשיעה.
במקביל, שיפוצים שהחלו בתחנות משטרה נעצרו בשל היעדר תקציב. לדבריהם, עצירת עבודה באמצע מייקרת את הפרויקטים: קבלנים עוזבים את האתר, נוצרות עלויות נוספות ולעיתים גם קנסות. "במקום ששיפוץ יעלה מיליון, עצירה והתחלה מחדש עלולות להפוך אותו לפרויקט שעולה הרבה יותר. ובסוף מי שמשלם זו המדינה". בעיה נוספת היא האפשרות שכסף שלא ינוצל עד סוף שנת התקציב יחזור לאוצר. בסביבת המפכ"ל מזהירים כי ככל שהעיכוב נמשך, כך קטן פרק הזמן שבו ניתן יהיה להשתמש בתקציב שאושר.
לדבריהם, אין משמעות להצגת מסגרת תקציבית של תשעה או עשרה מיליארד שקל אם הכסף הדרוש בפועל לתחנות, לניידות ולציוד אינו מגיע לשטח. "המספר הגדול נשמע טוב, אבל בסוף שוטר צריך ניידת. תחנה צריכה להיראות כמו תחנת משטרה. יס"מ צריך כלי רכב. אפשר לזרוק מספרים עד מחר – השאלה היא מה מגיע בפועל". בסביבת המפכ"ל מדגישים כי הם מוכנים להציג פירוט מלא של כל שימוש מתוכנן בכסף. "הכול מתועד: איזה רכב, לאיזו יחידה, איזה ציוד ולאיזו תחנה. הטענה כאילו הכסף מתבזבז פשוט לא נכונה".
כאן גם מגיע המסר החריף ביותר מצד סביבת המפכ"ל. לדבריהם, הוא אינו מתכוון לקבל מצב שבו תקציבים או חתימות על מינויים משמשים אמצעי לחץ על המשטרה. "הוא לא מתבכיין ולא מחפש מלחמה, אבל הוא גם לא מוכן שהמשטרה תהיה בת ערובה", אמרו הגורמים.
לדבריהם, אם הכסף לא יועבר, כל האפשרויות נמצאות על השולחן – לרבות פנייה לראש הממשלה, לשר האוצר ואף לערכאות משפטיות. "יש במדינת ישראל ראש ממשלה, יש שר אוצר, יש בית משפט ויש תקשורת. המפכ"ל לא מתכוון לוותר על כסף שאושר למשטרה". עם זאת, בסביבתו מבקשים להבהיר כי הוא עדיין מעוניין לשמור על מערכת יחסים תקינה עם בן גביר. לפני שהעביר מסרים פומביים בנושא, לדבריהם, הוא שלח לשר מכתב וביקש לפתור את הסוגיה.
"הוא לא איים על השר ואין לו עניין במלחמה איתו. בסוף השר מינה אותו. המפכ"ל רואה את עצמו כלויאלי כלפי הדרג שמעליו וכלפי השוטרים שמתחתיו. אבל להיות לויאלי לא אומר לוותר על האחריות שלו לארגון". בסביבתו אף מביעים תקווה שהמשבר ייפתר בשיח ישיר. לדבריהם, בן גביר כבר חתם לאחרונה על שורה של מהלכים בשב"ס, ולכן הם מתקשים להבין מדוע המשטרה אינה זוכה לאותו יחס.
"המשרד לביטחון לאומי היה בעבר משרד המשטרה. עם כל הכבוד לכל הארגונים האחרים, המשטרה היא הארגון הגדול ביותר במשרד. לא יכול להיות שבארגון אחד מקדמים אנשים ובארגון הגדול ביותר עוצרים את המינויים". למרות הטון החריף, הגורמים אומרים כי אינם סבורים שלבן גביר יש אינטרס לפגוע במשטרה. "הוא שר לביטחון לאומי. בסופו של דבר גם לו יש עניין שהמשטרה תהיה חזקה ותעבוד טוב. הוא עצמו מדבר לא מעט על מה שהוא עושה למען המשטרה".
בסביבת המפכ"ל מקווים כי הסוגיות ייפתרו עוד בימים הקרובים, בין היתר לפני אירוע הרמת הכוסית של המשטרה, שבו אמורים באופן מסורתי להשתתף גם בני משפחות הקצינים ולקבל את הדרגות החדשות.
"המטרה שלו היא להחזיר את המשטרה למה שהוא הכיר כשהתגייס – משטרה של תחנות, משטרה שפושעים מפחדים ממנה, שארגוני פשיעה חוטפים ממנה מכה ולא יודעים מאיפה היא תגיע, ושוטרים גאים לשרת בה ומקבלים תנאים ושכר ראויים". לדברי הגורמים, זה גם ההסבר להתעקשות הנוכחית מול השר: "המפכ"ל לא מתמודד עכשיו על התפקיד הבא שלו ולא בונה קריירה פוליטית. הוא מסתכל על המשטרה. מבחינתו, או שמאפשרים לה לעבוד – עם מפקדים, כסף, ניידות וציוד – או שבסוף הציבור הוא שמשלם את המחיר".
התרעות פיקוד העורף