מה ידעה חוטה לפני האירוע?
"החוקר שם לה אזיקים לידיים, משך אותה מהאזיקים. כל פעם שהיא לא אמרה לו מה שהוא רוצה לשמוע – הוא שם לה אזיקים, והוריד אותם כשהיא אמרה מה שהוא רוצה לשמוע", טען. הטענה הזו צפויה להיבחן במסגרת ההליך, והיא עשויה להיות בעלת משמעות לשאלת המשקל שיינתן לדברים שמסרה חוטה בחקירה.
ויצמן טוען עוד כי מהחומר שבחן לא עולה שחוטה צפתה מראש את ההתפתחות האלימה. "לא הייתה לה שום מודעות לזה שהולך לקרות אירוע אלים כזה. שום רצון ושום מודעות", אמר. לדבריו, "זו הייתה הפתעה כשהילדים האלה פתאום התחילו להיות אלימים". הוא התייחס גם להתנהגות שיוחסה לנאשמות לאחר האירוע, ובה בריחה, התחמקות וחיוכים, וטען כי אין בכך כשלעצמו כדי להוכיח מה ידעו לפני המעשה.
"הבריחה זה לא קושר אותך לעבירה, הבריחה היא לאחר מעשה", אמר. "מה שקושר אותן לעבירה זה מה שקרה לפני המעשה". מבחינת ההגנה, הדיון אינו מתמקד רק בהתנהגות שלאחר האירוע, אלא בשאלה מה הייתה המודעות של חוטה לפני תחילת האלימות והאם ניתן להסתמך על הדברים שמסרה בחקירה כדי לבסס מודעות כזו.
בכלא בלי אגם צרפי
בהמשך קשר ויצמן בין מצבה במעצר לבין הדיון הצפוי ב-29 בחודש, ואמר כי מבחינתו לאחר הדיון יהיה מקום לבחון את שחרורה. "אחרי הדיון שיהיה, כמו שאני רואה את הדברים, צריך לשחרר אותה", אמר.
כך, הדיון הקרוב צפוי להתמקד בשתי שאלות מרכזיות: מה ידעה חוטה לפני האירוע, והאם הדברים שמסרה בחקירה יכולים לשמש בסיס לקביעה הזו.
התרעות פיקוד העורף