לפני שני עשורים, מפת הפשיעה הישראלית נשלטה במידה רבה על ידי שמות כמו יצחק אברג'יל, זאב רוזנשטיין ומשפחת אלפרון. היום התמונה שונה. חלק מהדמויות והארגונים שהכתיבו אז את הטון נחלשו, אחרים כבר אינם פעילים כפי שהיו, ובמקומם התחזקו ארגוני פשיעה בחברה הערבית.
לדברי הגורם המשטרתי, השינוי הזה משפיע גם על הארגונים היהודיים, שחלקם מנסים כיום לשמר מעמד, טריטוריה וכוח באמצעות חיבורים עם ארגוני פשיעה ערביים. "יש להם יותר כוח, יותר אנשים, יותר תעוזה ויותר יכולת מבצעית", הוא אומר. "אם מסתכלים על מפת הפשיעה הארצית כיום, החלק הזה הצטמצם משמעותית", מוסיף הגורם. "בהשוואה לפשיעה הערבית, מדובר כיום בשוליים הרבה יותר קטנים".
משפחת מוסלי
חריג בולט הוא משפחת מוסלי. "מוסלי עדיין חזקים מאוד", אומר הגורם. לדבריו, אחד ממקורות הכוח שלהם הוא ההון שצברו לאורך השנים והקשרים שנבנו בחו"ל. הכסף הזה הוא כוח. גם התשתיות שיש להם מחוץ לישראל מעניקות יכולות שאפשר להעמיד לטובת ארגונים אחרים".
בשל כך קיימים גם אינטרסים משותפים בינם לבין גורמי פשיעה ערביים. אבל הוא מזהיר מהגדרות גורפות. "אף אחד לא ייכנס למלחמת עולם בין ארגונים ערביים בגלל ארגון יהודי. יש אינטרסים לחיבורים האלה, אבל הם מוגבלים". גם סכסוכים שנראים מבחוץ כמלחמה כוללת יכולים להיעלם במהירות. "בסוף יש כאן הרבה מאוד אינטרסים כלכליים וכסף, ובתחום הזה הכסף כמעט תמיד מנצח", הוא אומר.
משפחת לביא , נגר וזגורי
ומה נשאר מהכוח של אברג'יל?
בעולם הזה, לדבריו, צריך "פרונטמן". מישהו שיוצא לפגישות, מתחזק קשרים, מפעיל כוח ומציג נוכחות. לאדם הכלוא הרחק מישראל קשה לעשות זאת לאורך זמן.
"בסוף כולם נופלים"
אחרי כל השמות, הבריתות והקואליציות, הגורם מסכם את מפת הפשיעה במשפט אחד. "בסוף כולם נופלים".
"או שהם מגיעים לבית הסוהר, או שמישהו אחר גורם להם לסיים את החיים", הוא אומר. "אפשר לראות את זה שוב ושוב לאורך ההיסטוריה של הפשיעה". אלא שנפילתו של עבריין אינה בהכרח ניצחון על התופעה.
אחרי כל אדם שמורחק, קם אחר. אחרי כל ברית שמתפרקת, נבנית ברית חדשה. ואחרי כל ראש ארגון שנכנס לכלא, מתחיל מאבק חדש על הירושה. "מי ימלא את החלל, מי יהיה מספר אחת, עם מי הוא יתחבר ומי ינסה לנצל את חולשת הארגון", הוא אומר. "זו מערכת חיה, דינמית ומשתנה כל הזמן".
התרעות פיקוד העורף