בסביבת המפכ"ל טוענים כי העיכוב במינויים כבר פוגע בתפקוד המשטרה. לדבריהם, יש תחנות ומרחבים הפועלים ללא מפקדים קבועים, דווקא ערב ראש השנה, בתקופת מלחמה ובמהלך מערכת בחירות.
333 מיליון שקל עדיין מעוכבים
מסגרת התקציב שנקבעה למשטרה לשנת 2026 כוללת 450 מיליון שקל: 160 מיליון שקל להחלפת כלי רכב ישנים, בעיקר בתחנות המשטרה; 250 מיליון שקל לעבודות בינוי ושיפוץ בתחנות ובמתקנים; ו-40 מיליון שקל להצטיידות מבצעית עבור תקני כוח אדם חדשים. אלא שלפי המפכ"ל, עד כה הועברו למשטרה 117 מיליון שקל בלבד, בעוד 333 מיליון שקל נוספים טרם שוחררו.
בסביבתו של לוי אף מתארים את הבעיה כמצב שבו למשטרה חסרים בפועל קרוב לחצי מיליארד שקל שנועדו עבורה ונמצאים במשרד לביטחון לאומי. לדבריהם, הכספים "צבועים" לצורכי המשטרה אך אינם מועברים אליה, מסיבות שאינן ברורות להם. מתוך הסכום המעוכב, 88 מיליון שקל מיועדים בעיקר להחלפת כלי רכב מבצעיים שיצאו משימוש. התקציב אמור לאפשר רכישה של כ-330 כלי רכב לתחנות משטרה ברחבי הארץ.
לוי הזהיר במכתבו כי אי-העברת הכסף גורמת ל"פגיעה ביכולתה של משטרת ישראל להגיע לאירועים ולקריאות אזרחים", ועלולה להשפיע גם על היכולת לסכל אירועי טרור ופשיעה, לאכוף חוק וסדר ולפעול למניעת תאונות דרכים. 205 מיליון שקל נוספים שטרם הועברו מיועדים לבינוי ולשיפוץ. במשטרה מזהירים כי המשך העיכוב עלול להביא להוצאת צווי הפסקת עבודה לקבלנים שכבר פועלים בפרויקטים, ואף לגרום לאובדן כספי ציבור. בין הפרויקטים שעלולים להיפגע נמצאות תחנות המשטרה בכפר קאסם, עוז, שדרות וקריית אתא, וכן מתקן יהודאי.
נשקים, אפודים וקסדות מחכים לתקציב
העיכוב נוגע גם להצטיידות מבצעית עבור תקני כוח האדם שנוספו למשטרה. מדובר בין היתר ברכישת נשקים, אפודים, קסדות וציוד נוסף. לפי המכתב, ללא שחרור הכספים עלולה להיפגע המבצעיות של מערכים שהוקמו במסגרת תוכנית העבודה של המשטרה, ובהם ימ"רים מרחביים, המשמר הלאומי ותגבור כוח האדם בתחנות. המפכ"ל הזהיר גם מפני השלכות תקציביות נוספות. בשל הקרבה לסוף שנת התקציב וזמני האספקה הארוכים, העיכוב שכבר נוצר צפוי להביא לעודפים מחויבים משמעותיים, שעלולים להיקצץ בשנה הבאה בשיעור של כ-12%.
בסביבתו של לוי מזהירים מפני ההשלכות האפשריות אם המחלוקת לא תיפתר במהירות. לדבריהם, בתקופה של חגים, מלחמה ובחירות עלולים להתפתח תרחישים שהמשטרה תתקשה להתמודד עמם. "יהיו פה אירועים שהמשטרה לא תוכל לתת להם מענה", אמרו גורמים בסביבת המפכ"ל, שהטילו את האחריות על מי שמעכב, לטענתם, את התקציבים ואת מינוי המפקדים.
לוי מתכוון, לפי גורמים בסביבתו, להעלות את הסוגיה גם בישיבת הקבינט הביטחוני. מבחינתו, הוא אינו מתכוון לסגת מסבב המינויים שקבע ודורש לאפשר למשטרה להמשיך לפעול באופן מלא. תחת אחריותו של המפכ"ל פועלים כ-33 אלף שוטרים, לצד עשרות אלפי מתנדבים ואנשי כיתות כוננות. בסביבתו אומרים כי בתקופה כזו הוא אינו אמור לעסוק במאבקים בירוקרטיים סביב תקציבים ומינויים.
לדבריהם, ההתנהלות הנוכחית אינה נוגעת רק לזהותם של קצינים מסוימים. "כנראה שזה שיטתי אצלו", טענו הגורמים. "זה לא בגלל מינוי כזה או אחר. זה סוג של שליטה וניסיון לכפות". בסביבת לוי מדגישים כי המפכ"ל מכבד את השר, את האג'נדה שלו ואת תוכניות העבודה שהוא מקדם, ואף פועל ליישומן. עם זאת, לדבריהם, ישנם נושאים שבהם הסמכות המקצועית נתונה למפכ"ל ולא לשר.
לוי, כך אומרים מקורביו, מתכוון לעמוד על כך "ברגליים האחוריות" — הן בכל הנוגע למינוי הקצינים והן בדרישה לשחרר באופן מיידי את התקציבים שהוקצו למשטרה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דחה את טענות מפכ"ל המשטרה רנ"צ דניאל לוי בדבר עיכוב תקציבים למשטרה, וטען כי תקציב המשטרה גדל מ־15 מיליארד שקל בשנת 2022 ל־22.3 מיליארד שקל בשנת 2026, מתוכם כבר הועברו למשטרה 20.9 מיליארד שקל. לדבריו, רק לפני כחודש וחצי פעל לאישור תוספת תקציבית של 264 מיליון שקל לטובת התעצמות המשטרה.
בן גביר הבהיר כי התוספת של כ־450 מיליון שקל שעליה הצביע המפכ"ל אינה חלק מתקציב המשטרה, אלא מתקציב המשרד לביטחון לאומי ומיועדת לפרויקטים בגופי המשרד. לדבריו, בתחילה ביקש לייעד את הכסף לרכישת כלי רכב ולבינוי תחנות משטרה, אולם לאחר דיונים עם גורמי המקצוע התברר לטענתו כי המשטרה מבקשת להפנות כספים לפרויקטים שאינם דחופים. בין היתר טען כי הועברה דרישה ל־80 מיליון שקל להקמת "בור ראוותני למפכ"ל", לשיפוצים בלהב 433 בעלות של שבעה מיליון שקל ולרכישת מאות כלי רכב צמודים ומנהליים.
עוד טען השר כי המשטרה ביקשה להחליף כלי רכב למפקדי ימ"רים, לסגני מפקדי מחוזות ולבכירים במג"ב, אף שהחלפת חלק מכלי הרכב תוכננה לשנים 2027–2029. בעקבות זאת, לדבריו, החליט לבחון מחדש את השימושים שאליהם יוקצו הכספים במשטרה, בשב"ס ובכבאות.
לצד זאת הודיע בן גביר כי צרכים דחופים של השוטרים בשטח לא ייפגעו. לדבריו, הנחה את אנשי משרדו כי במקרה של צורך דחוף בניידות מבצעיות או בשיפוץ ובינוי מתקני משטרה, המשרד לביטחון לאומי יבצע את הרכש ישירות, מבלי להעביר את הכסף למשטרה, כדי "להבטיח שימוש הולם וראוי בכספים".
התרעות פיקוד העורף